שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות ל"כשרות מי הכנרת בפסח" - מאת הרב מרדכי ציון:

וכ"כ בס' הליכות שלמה – ניסן-אב עמ' סו שפסק הגרש"ז אוירבך שמי הנהרות והאגמים, כגון מי ים כנרת וכדומה, אף אם נתערבו בהם משקין של חמץ בפסח, מותר לשתותם, הואיל ואין התערובת מורגשת כלל בחושי האדם.

ואח"כ ראיתי שנשאל הרב בשו"ת שאילת שלמה (ד, קנד): מדוע מותר לשתות את המים מהכינרת, הרי הם מגולים? והשיב: מותר לשתות מי הכינרת אע"פ שהם מגולים, כי חכמים לא גזרו על ימים, אגמים ונהרות, שאם לא כן, לא היה מה לשתות, והיינו מתים מצמא. הרי מים מגולים אינם איסור מן התורה, כיוון שהסיכון שנחש שתה הוא סיכון נמוך מאוד, אלא זו גזרת חכמים, וביחס לימים ולאגמים לא גזרו, כי זו גזרה שאין הציבור יכולים לעמוד בה. זאת ועוד, אפילו נחש הטיל שם ארס הוא בטל לגמרי, ואע"פ שסכנתא חמירא מאיסורא, ולכן יש אומרים שבסכנה אין ביטול בשישים, אך כאן יש ביטול במיליון או במיליארד. לא עוד אלא שהמים זורמים, לכן אם יש ארס, הוא נמשך הלאה. מכל הטעמים האלה, אין בעיה לשתות ממי הכינרת ואין לחשוש מפני מים מגולים.

ובס' וישמע משה (עמ' קנא), נשאל הגרי"ש אלישיב: האם אפשר להשתמש במים של הברזים באזור גוש דן וכדומה, כיון שהם משתמשים עם המים של הכינרת, ובודאי שבמשך הפסח נופל לשם חמץ, ונכבש במי הכנרת, ובפסח אין ביטול אפילו במשהו? והשיב: שהאחרונים התירו במשהו חמץ בים, וגם מסברא, מה שאסור במשהו אין הכוונה לזה, דא"כ אין לדבר סוף.

וגם דיברתי בעניין עם הגר"א נבנצל:

ש: האם מי הכינרת כשרים, למרות שיש שם כל מיני דגים מתים, דלק וכדומה? מה הדין בפסח?

ת: זו בעיה, כי אוכלים חמץ שם.

ש: א"כ צריך לשמור מים לכל הפסח?

ת: לא, כי המים עוברים סינון לפני שמגיעים עלינו.