שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות ע"י הרב מרדכי ציון

ואפשר גם להוסיף מה שכתב הרדב"ז (ב, תרלג) שאין איסור הלנת המת בירושלים בזמן הזה.

אמנם הגרי"מ חרל"פ סבר שהלנת המת שייכת גם בירושלים חדשה. בעיצומו של חג השבועות של שנת תש"ח, נפטר האדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת". הר הזיתים לא היה בידינו, ולכן לא יכלו החסידים לקבור את רבם בחלקת הקבר שבהר. לבית הגרי"מ חרל"פ הגיעו נציגים מחסידות גור, ובפיהם שאלה: האם לקבור את האמרי אמת מייד במוצאי שבועות, כי בירושלים לא מלינים את המת, או שמא מחשש הירי וההפגזות הרבות עדיף להמתין עד אור הבוקר. הג"ר חרל"פ פסק שהקבורה תתקיים מייד במוצאי החג, אבל ביקש מהנציגים ללכת גם לרב הראשי, הגרי"א הרצוג, וגם להגאון מטשיבין, ובסוף לנהוג על פי הרוב. שמעו נציגי גור והלכו לרבנים שהזכיר. מכיוון ששני הרבנים, הרב הראשי הג"ר הרצוג והגאון מטשיבין, הסכימו לדעתו של הג"ר חרל"פ, נערכה ההלוויה של הרב'ה מגור מייד באותו ערב. עד היום מקום קבורתו של הרב'ה מגור, בעל האמרי אמת, בחצר ישיבת גור בירושלים (שירת הי"ם עמ' 108).