שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות ל"הורדת משקפיים בקריאת שמע" - מאת הרב מרדכי ציון:

מקור המנהג לכסות את העיניים בעת קריאת שמע הוא בגמרא ברכות (יג, ב), שרבי קיבל עליו עול מלכות שמיים בשעה שהעביר ידיו על פניו. בטור ובשולחן ערוך מובא (או"ח ס' סא) שכיון שקריאת שמע בעי כוונה, ובפרט בפסוק הראשון, נוהגים להניח את היד כדי שלא יסתכל בדבר אחר שמונעו מלכוון.

בשו"ת דברי יציב (ליקוטים והשמטות ס' יב), פסק האדמו"ר מקלויזנבורג, הג"ר יקותיאל יהודה הלברשטם, שאין צריך להוריד את המשקפיים כדי למנוע חציצה בין היד ובין העיניים, כי עיקר הטעם ליתן יד על פניו בקריאת פסוק ראשון, הוא כדי שלא יסתכל בדבר אחר שמונעו מלכוון, ומאי נפקא מינה אם מניח היד על העיניים או על המשקפיים. ואם כי יש בנתינת היד על הפנים גם טעמים עפ"י חכמת האמת, לא יעלה על הדעת ששייך בזה חציצה וכדומה, וזה פשוט מאוד.

וכן כתב בשו"ת אז נדברו (יב, נג), שמי שלבוש משקפיים, לא צריך להסירם בזמן שאומר "שמע ישראל", שעיקרו היה מנהג, ואין לעשות הידורים וחומרות. יסוד נתינת היד על הפנים הוא עצימת עיניים בחזקה, א"כ לא שייך שהם יחצצו, שלא כמו שראיתי מחמירים בזה כי אין לחומרא זו שום בסיס וגם מבלבל הכוונה בקריאת שמע.

ובתשובות אביגדר הלוי (עמ' צו), נשאל הג"ר אגיבדר נבנצל: מי שמרכיב משקפיים - כיצד ינהג בזמן ק"ש בענין נתינת הידיים על פניו בקריאת פסוק ראשון - האם יועיל אם יתן ידיו על משקפיו או שיש ענין שיסיר את משקפיו ויתן ידיו על עיניו ממש? והשיב: יעשה איך שיכוון טוב יותר.

והג"ר עובדיה יוסף לא היה מסיר את המשקפיים בקריאת פסוק "שמע ישראל" (שארית יוסף (ח"ב עמ' קסט. פאר הדור עמ' כה).

ועיין עוד בשו"ת רבבות אפרים ד, מד.