שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות ע"י הרב מרדכי ציון

אשתו השלישית של החת"ס היתה אלמנת הגאון רבי צבי חריף, מח"ס טיב גיטין, ופעם אחת ראה החת"ס שהדליקה ביום כ"ה תשרי נר נשמה לזכרון בעלה הראשון, ונרתע לאחוריו, אבל בצדקתו לא אמר לה מאומה כי איננו ראוי לה לעשות כן, ופרט בפניה, שלא לצער אותה, אבל הוא לעצמו גנח על הדבר, ולדאבון כל בית ישראל נפטר אחר כך גם הוא באותו היום. זכרון למשה סח א.

נשאל הגר"מ פיינשטיין אם יש עדיין איסור של עינוי אלמנה גם כשכבר נתחתנה בזוג שני, האם היא עדיין בכלל אלמנה לעניין עינוי? והשיב: ראיה מגמרא אין לי בדין זה, אבל מעשה אני יודע שכשנתאלמן הגאון ר' יצחק אלחנן [ספקטור] מקובנה מאשתו הראשונה, ודיברו לו שידוך מאשה אלמנה לזיווג שני, אמר אז שהוא חושש מהאיסור של אלמנה לא תענון, ומשמע דהאיסור לא פקע (מגד גבעות עולם ח"א עמ' צד).

ות"ח אלמן שנשא אשה שניה שאל את הגרי"ש אלישיב: איזה קרובים יבקר קודם בחול המועד, אם קרובי אשתו הראשונה או הנוכחית? והשיב: אין ללכת לבקר קרובי האישה הראשונה, כי הדבר פוגע ברגשות האישה השניה. ופעם אחרת נשאל על אדם שמרבה לדבר מרעייתו שנפטרה זה י"ג שנה, אף שהוא כבר כמה שנים נשוי בזיווג שני, ולא מועיל מה שאומרים לו בזה, השאלה אם אפשר להגיד לו בשם הרב שלא לעשות כן? ואמר הגריש"א: ודאי שלא לעשות כן, ולכל הפחות בנוכחותה שלא ידבר. ושאלו: בתה אומרת שזה לא מפריע לאמה? והשיב: לא מתנהגים ככה (מפי האיש עמ' קכה-קכו).

ופעם כשהגר"ש אבינר נשאל: האם יש להיקבר על יד בן זוג הראשון או השני? השיב: לא חשוב, כי יש דירה חדשה בעולם הבא. אלא אם אמור היה להיות שבן הזוג יהיה נקבר על יד בת זוגו הראשונה וזה מפריע, יש לדבר ביחד ולהחליט ביחד מה לעשות, אפילו אם צריך למכור את הקבר ולקנות חדש.