שיעורי הרב שלמה אבינר

שתיה יין לנשים פעם אמרתי שלא שייך בכלל והבאתי הוכחה אחת- שמחה בחג גברים לחם בשר ויין ונשים בבגדים. ונזכרתי במשנה ברורה או"ח קצט- שנשים לא חוייבו בזימון, כי מצווה מן המובחר לברך על הכוס, ולאישה גנאי הדבר.

בספר אורחות חיינו בשם הקהילות יעקב מובא שגם נשים ישתו קצת יין. אבל בשות שבט הלוי אין שום שאלה. כי הרי בכתובות סד שחכמים הקפידו על נתינת יין לאישה. כלומר, הבעל חייב לפרנס את אישתו.. המאירי שם- אין ריבוי יין יפה לאישה.

גברים- הזכרנו כבר את המאירי, שזה בתנאי שלא נכשלים בעבירה. רוב האנשים כששותים יין הם אומרים שטויות, ולכן ראוי לנהוג כשיטת הרמא וישתה יותר מהרגלו. כי כתוב משתה ושמחה. ואין שמחה אלא ביין, כמו ביו"ט שותים יין כי זה שמחה. אז בפורים קצת יותר מיו"ט. אי אפשר יותר משבת, כי בשבת אין דין של שמחה. אלא ישתה יותר מהרגלו. כמה שותה ביו"ט חצי כוס? אז ישתה 3/4 כוס. וזה לא קשור לאשכנזים וספרדים- מרן ורמא, אלא אם כן זה פסיקה ספרדית קדומה. זה לא חלוקה חדה שתמיד הספרדים שו"ע והאשכנזים ע"פ הרמא. אע"פ שהרב עובדיה יוסף רצה לומר ככה "כל אשר אמר לכם יוסף תעשו, אך לא כל הספרדים סוברים שכל אשר יאמר לך יוסף (הרב עובדיה) תעשו.

ובכלל רבנו אפרים תלמיד הריף טוען שכל הדין הזה לא נפסק להלכה. בגמ' חייב איניש לבסומי. יש שם סיפור על רבא ששתה יין עם ר' זירא ושחט אותו, ולמחרת החייה אותו בתפילתו. ושנה הבאה הוא הזמינו והוא לא בא. אמנם המאירי כותב שזהו רק משל ולא באמת. אך יש אומרים שזה משל אך גם כך היה במציאות. ומביא זאת רבנו אפרים כהוכחה. אך עדין מובא שצריך לשתות. תירצו- כתוב בגמ' מי שנולד במזל מאדים יהיה או שוחט או ליסטים וכן הלאה. כלומר את התכונה הזאת אפשר לקחת לכל מיני כיוונים. אין מצווה לשחוט, אם אתה אוכל אתה חייב לשחוט. אמר רבה אבל אני מזל מאדים ואני לא זה ולא זה ולא זה. אלא שמי שפוגע בת"ח כאילו הורגו, וכך גם אתה ממזל מאדים. אם אדם שותה יין אז הוא אלים ואז הוא שוחט, אז הוא מממזל מאדים.

אבל אנחנו עכשיו לא אומרים שמישהו יהרוג את השני, אך אם הוא יעשה שטויות אז זה לא שייך.

הרצי"ה לא ראה עניין בשטויות האלו. בלילה אין בכלל דין לשתות, כל המצוות הם ביום. כלומר, מתנות לעניים ומשלוח מנות. ורק מגילה ועל הניסים יש פעמים. משתה ושמחה זה ביום ויש קצת סעודה בלילה. אבל אין דין לשתות בלילה. ויוצא שמי ששותה בלילה הוא סתם שותה, וכמו שאומרים הוא שוטה. זה גנאי. אבל הרבה שותים? תשובה ידועה- מעשה שטן. הוא השטן הוא היצר הרע.

ומעשה בנוח שנטע כרם ובא השטן.. מי ששותה יין בהתחלה הוא עדין כמו שה, ואח"כ כמו אריה, ואח"כ כמו קוף, ולבסוף הוא נעשה כמו חזיר. ולכן, אמרנו שזה מעשה שטן שיגרום לשטויות וביטול תורה. אין לזה מקור.

לא כל מנהג הוא ממש מנהג, אם זהו מנהג אשר כתבו עליו אז בסדר, אך לא כל אחד יכול לומר "נהגו". מנהג צריך להיות על ייסוד משהו, על דעה נדחית וכן הלאה, אך אם אין לו כל אחיזה אז זהו מנהג אך מנהג שאיננו נכון, זה שום דבר. המגן אברהם שכך נהגו- אני לא סומך על הנהגו אלא על המגן אברהם שאומר ככה.

ומה שאמר המגן אברהם- זה כמו שאמרתי

האם עד דלא ידע זה שיעור לפטור או שיעור לחיוב? אלא שהו השיעור לפטור. כל היום צריך לשתות, אך קצת. כמו שהרצי"ה היה כל היום עם כוס יין אחת שותה אותה לגימה לגימה. טיפה טיפה.

ומה עם המסיבה בלילה? באמת זה לא כתוב בשום מקום. כתוב שעושים סעודה קצת. ומה זה סעודה קצת? עושים סעודה שירים ודברי תורה. אנשים עושים הרבה והם קמים בבוקר עם ראש בול עץ- הם הפכו את היוצרות, ונהפוך הוא.

מהסיפור של הרב גרינוולד משמע שהרב קוק שתה גם בלילה. נכון הוא שתה, אבל עם כפית. אתה יכול לשתות גם בלילה עם כפית. אבל תביא את הכפית שנבדוק שהיא בשיעור המתאים לכפית ולא כף..

אין איסור לשתות יין בלילה, אלא להיות שתוי ושיכור זה גנאי. אפשר לשתות בלילה אך לא להיות שתוי או שיכור עד כדי כך שהוא אומר שטויות.