משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!
כלי נגינה בתפילה (מאמר)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
ש: מה דעתו של הרב על המנהג החדש לנגן בתפילה, ובמיוחד בהלל בחול המועד ובראש חודש?
ת: אין לי דעה. כיון שזה מנהג חדש, זו שאלה שצריכים להכריע בה גדולי הדור, ודעתי הענייה כדעתם.
ש: אבל אם היו שואלים את הרב, מה הרב משיב?
ת: הנה, שאלת את דעתי, וזה מה שהשבתי, שעלינו לא להמציא דרכים חדשים לעבוד את ד' אלא לשאול גדולי עולם. במדע ובטכנולוגיה, טוב מאוד להמציא, אך בתורה אין להמציא, הרי ד' הדריך אותנו איך לעובדו. עיין פירוש העמק דבר לנצי"ב על הפסוק ולא תתורו אחרי לבבכם, שחז"ל אומרים שזה מתייחס למצווה – כלומר אל תמציאו דרכים חדשות לקיים מצוות.
ש: הפתגם ידוע: חדש אסור מן התורה! הרב מסכים עם החתם סופר?!
ת: אני מקבל בחרדת קודש את דבריו. אך כמובן, לפעמים יש דבר שנראה חדש, אבל אפשר להתירו, כי באמת הוא ישן, כדברי מרן הרב קוק בספרו מאמרי הראיה, כמו שאמרו חז"ל על הפסוק והיה אם שמע תשמעו: אם תשמע בישן, תשמע בחדש.
ש: אבל יש מנהג ישן לנגן בבית המקדש?
ת: אנו לא בבית המקדש. בבית המקדש גם הקריבו קרבנות בשבת. בית המקדש הוא עולם אחר. כל הדורות התפללנו, וכל הדורות היו לנו כלי נגינה, ובכל זאת לא ראו לנכון לנגן בתפילה.
ש: בעבר היו גם קהילות בהן ניגנו, כגון בקבלת שבת, כמובן לפני שבת?
ת: אלו מקרים בודדים יוצאי דופן ולא פוסקים על פיהם. אדרבה גדולי ישראל התנגדו להכנסת עוגב לבית הכנסת, כגון החתם סופר (שו"ת חת"ס ח"ו פד-צו. חו"מ קצב. מובא בכה"ח קנא יט ובמ"ב שלח סק"י) ועוד. ועיין שדי חמד (ז 404).
ש: אולי זה היה רק אז בגלל חשש דימוי לנצרות?
ת: גם גדולי הדורות שלנו אסרו, כגון שו"ת מנחת יצחק (ה צז), שו"ת בצל החכמה (ב פה) ושו"ת שבט הלוי (א כו).
ש: אלו רבנים חרדים?
ת: מה זה משנה? אין הלכה חרדית והלכה ציונית. וגם רבנים ציונים אסרו כגון מרן הרב קוק (שו"ת אורח משפט לו), הגרב"צ עוזיאל, ובימינו הג"ר יעקב אריאל והג"ר דב ליאור. ובזמן האחרון הרב יהושע ון דייק כתב על זה מאמר מקיף בתחומין (לח).
ש: אבל הרבנים המתירים טוענים שהתפילה משעממת, והניגון מרומם את התפילה ויוצר התעלות וחוויה.
ש: אין מצוה של חוויה. אמנם זה נחמד, איך אין זו מצוה. המצוה היא לעבוד את ד'. תפילה לשם חוויה זו המצאה נוצרית. אחד מאדמו"רי גור אמר שיש מאות ואלפי הלכות תפילה, ואין הלכה אחת שחייבים להתרגש. גם הגרי"ד סולוביצ'יק התבטא כמה פעמים נגד דרך הרפורמים שהופכים את התפילה לחוויה נעימה. אבל הוא ודאי מסכים שכתוצאה מעבודת ד', אדם יחוש שמחה.
ש: אז הרב מסכים שיש לעבוד את ד' בשמחה?
ת: מה שייך: אני מסכים?! זה כתוב בתורה, אבל יש להבין מה פירוש שמחה זו. הרמב"ם כותב בסוף הלכות סוכה ולולב ששמחה של מצווה היא השמחה שאני עובד את ד' ומקיים מצוותיו.
ש:אך זה נכון לכל מצווה ולא רק לתפילה. אין משהו מיוחד בתפילה של התעלות נפשית?
ת: בוודאי יש. היא נובעת מהמילים שאומרים, ולא מהמוזיקה שמלווה. זו הנאה של מוזיקה ולא שמחה על כך שאני עובד את ד'.
ש: נחזור לבית המקדש. יש רב מנגן שטוען שניגון בתפילה מעורר כיסופים לבית המקדש?
ת: וכי גדולי עולם בכל הדורות לא חשבו על כך?! בית המקדש אינו מקום קונצרט אלא מקום עבודת ד', אך היא מלווה במוזיקה קדושה של הלויים שהיו אנשים קדושים, כמבואר בספר הכוזרי סוף מאמר שני. בית המקדש לא נחרב בגלל שלא ניגנו, אלא בגלל עוונותינו. לכן, כיסופינו לבית המקדש, חייבים להביא אותנו לכך שנעשה תשובה, ובזה ייבנה בית המקדש. ואדרבה הגרב"צ עוזיאל כותב שאם מנגנים בבית הכנסת עוברים על "אם אשכחך ירושלים", שהרי חכמינו קבעו שלא לנגן זכר לחורבן, וזה נפסק בשולחן ערוך (או"ח תקס).
ש: זאת הבעיה?
ת: זו גם בעיה. הבעיה העיקרית היא כמו שכתוב בשדי חמד להפוך את התפילה לקונצרט (שם 403). אלא צריך חרדת קודש.
- פורסם בשאילת שלמה 601
==
==