שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: האם מותר לטוס לטייל בחו"ל? אין הכוונה לטיול אל עבר הירדן המזרחי או אל סיני שהם בארץ ישראל, אלא שהם תחת שלטון גויים. זהו דיון אחר. השאלה היא האם מותר לצאת לטייל בחו"ל גמור, למשל לאירופה?

תשובה: יש מחלוקת ראשונים בשאלה - לאיזה צורך מותר לצאת לחו"ל. כמובן, מדובר על יציאה זמנית, אם זאת לא יציאה זמנית אז אין פה שום דיון.

הרמב"ם אומר בהלכות מלכים (ה, ט ), שמותר לצאת לחו"ל רק בשביל מצווה גדולה. ומהי מצווה גדולה?

א) ללמוד תורה - אם אדם לא יכול ללמוד בארץ תורה., כי אין ישיבות, או כל הישיבות מלאות, או שלא מקבלים אותו לישיבות, ורק בחו"ל יוכל ללמוד. אז על מנת ללמוד תורה, שהיא בניינו של עולם, ימסור את הנפש וייסע זמנית לחו"ל. כך הסביר ה"תרומת הדשן" (ח"א ס' מ) על האמוראים בבבל, שהם עברו לבבל כי לא יכלו ללמוד פה בארץ ישראל בגלל הרומאיים.

ב) לשאת אישה. אדם רוצה להתחתן, ואין לו עם מי להתחתן בארץ. לצורך זה מותרת יציאה זמנית. לעומת הרמב"ם, אומר התוספות (עבודה זרה יג, א ד"ה ללמוד תורה) שאפשר לצאת גם לצורך שאר מצוות, ולאו דווקא מצווה רבה. לדוגמה, מצווה לאדם ללכת לבקר את ההורים שלו, שלא יכולים לבוא לארץ, כי הם חולים. אם כן, הוא מקיים ביקור חולים וכיבוד הורים – וזו בוודאי מצווה. או למשל אדם שיוצא כדי להגיע לחתונה של אח שלו שמתחתן בחו"ל - שאם הוא לא יגיע לחתונה תתעורר שם מהומה גדולה – זו מצווה.

ובאמת נפסק בשלחן ערוך בהלכות חול המועד (שלחן ערוך או"ח תקלא, ד) כמו התוספות, שאפשר לצאת בשביל כל מצווה. אבל כל זה עדיין מוגבל רק לצורך מצווה – ואילו "לצורך טיול" לא כתוב בשלחן ערוך. אם כן, בשביל טיול, אסורה אפילו יציאה זמנית לחו"ל.

ב. לראות את יופי הבריאה

יש שטענו, גם מי שיוצא לצורך טיול –מותר, כי זו מצווה. איזו מצווה? הוא יוצא כדי לראות את יופי הבריאה.

אך אנו נשאל: וכי אין בארץ יופי של הבריאה?! אלא הם עונים - לא, בכל זאת זה סוג אחר של יופי הבריאה.

אבל, באמת, וכי בשביל זה אדם נוסע לחו"ל?! אם יש לאדם חשק לנסוע לחו"ל כדי לראות דברים יפים, זה דבר אחד, אבל שלא ישקר ויספר שזה בשביל עבודת ד'. לא כל מה שאדם עושה זו עבודת ד'. ישנן הרבה הנאות מותרות. אדם אוכל שניצל כי זה טעים, וזו הנאה מותרת. אבל שלא יאמר שמותר לאכול שניצל ביום כיפור – כי הוא רק רוצה לראות את הטעם שבבריאה האלוקית. ובענייננו, מותר לאדם לטייל, זו הנאה מותרת – אבל שלא יטייל בחו"ל ויאמר שזו עבודת ד'.

ועוד נשאל: וכי בזמן ה"שולחן ערוך" לא היה יפה בחו"ל?! אז לא היה יֶלוֹ סטון פראק? תמיד היה יפה. אפילו תיקנו ברכות על הרואה הרים גבוהים ומרשימים, ולא כתוב רק על הרים בארץ ישראל. ובכל זאת לא הותרה היציאה בשביל טיול.

ג. ברכה על חרמון

אגב, מכאן אחת ההוכחות שאפשר לברך על ראיית הר החרמון – כעל הר "גבוה" למרות שיש בעולם גבוהים ממנו בהרבה. הרי לא יכול להיות שלא, וכי יכול להיות שחכמים תיקנו ברכה שבארץ ישראל לא משתמשים בה? אם כך היינו צריכים לצאת לחו"ל כדי לברך?? בכל אופן, כמו שאמרנו גם שם קיימים הרים יפים וגבעות יפות ודברים יפים שעליהם מברכים ברכה – ועדיין לא הותר לאדם לצאת רק לצורך טיול.

ד. לארגן מצווה בחו"ל

אז מה יעשה מי שחשקה נפשו לראות את היופי שבחו"ל? מי שבכל זאת יש לו חשק לנסוע, יכין לו שם מצווה ופתרנו את הבעיה. יארגן לעצמו שליחות של בני עקיבא – זו מצווה. יצא לשליחות לאסוף כסף לעטרת ירושלים – גם זו מצווה. אמנם נשאל: הרי הוא לא באמת יוצא לצורך המצווה אלא כדי ליהנות? אבל זה לא משנה, זה רק אומר שהוא מקיים את המצווה לא לשמה, אבל גם מצווה שלא לשמה היא עדיין מצווה.

כמו שאדם שיוצא לאסוף כסף לצורך ישיבה, ומקבל על כך משכורת מהישיבה, ולולי המשכורת הוא לא היה יוצא, וכי הוא לא עושה מצווה? בוודאי שהוא עושה מצווה גדולה, אלא שהוא עושה את המצווה שלא לשמה. וכמו כן - מי שיוצא מהארץ כמדריך בני עקיבא, האם בנסיעה אסור להסתכל דרך החלון לראות את היופי? מותר. מותר לעבוד את ה' גם לא לשמה.

ה. היופי של ארץ ישראל שהיא כמה ארצות

אחד שאל, למה ארץ ישראל לא יותר יפה באופן חיצוני מכל מקום אחר שבעולם? ככה היינו מונעים את כל הבעיה.

פעם נפגשתי עם אחד, בעל תשובה, שעושה סרטים בחברה בינלאומית. אמר, "אני עושה סרט על עם ישראל בארץ ישראל. מה כדאי להראות בסרט? " אמרתי לו, "תראה בסרט את צדקתם של המתיישבים פה". ישב שם הרב צבי יהודה וביטל את הכול. אמר, "תעשה סרט שמראה איך ארץ ישראל יפה מכול הארצות. נכון, זו הארץ הכי יפה בעולם. אתה תעשה סרטים על היופי של ארץ ישראל וזה ישכנע את כל העולם כולו שהארץ הזאת שלנו". אם כן, יפה כאן – הרי הרב צבי יהודה אמר שיפה...

וכי הארץ לא יפה?! חז"ל אומרים שהארץ נקראת "ארצות" (יחזקאל ה, ה), זאת אומרת, זו ארץ שהיא כמו כמה ארצות (ספרי, פרשת עקב). בארץ הזאת אדם מוצא את כל הארצות שבעולם. אם אתה מחפש את הבדידות הנוראית של מדבר גובּי - יש לך הנגב. אם אתה רוצה להזיע ולשחות על הגב- יש לך את ים המלח. אם אתה רוצה סקי - תעלה לחרמון. אם אתה רוצה ללכת לים לך לים התיכון. אם אתה רוצה מים מתוקים - לך לכינרת. יש את הכול בארץ אחת. אם אתה רוצה אקלים טרופי עם קופים על עצי תמרים - יש בטבריה. יש פה את כל סוגי האקלים. זו ארץ שהיא הרבה ארצות במקום אחד, ואפשר לעבור מאקלים לאקלים במשך יום נסיעה אחד. אומרים ששוויץ' גם כזאת, שיש בה גיוון גדול, אבל מה זה שוויץ' לעומת הארץ הזאת?! כשהרב קוק היה בשוויץ' בזמן מלחמת העולם הראשונה, אמרו לו, "תראה את ההרים, איזה יופי!". הוא בכלל לא היה מתרגש. כשהרב צבי יהודה היה בשוויץ', הוא היה מלמד צעירים. הם הלכו לטייל והוא השתתף בטיולים ולא התרגש מהיופי. אז למה לך לחפש יופי שם?

יכול להיות שיש שם יופי, אבל היופי הזה זה לא היופי שלנו. כמו שהיופי של אשתך זה היופי של אשתך, ואילו היופי של נשים אחרות זה יופי שקשור לאנשים אחרים ולא קשור אלייך. היופי של חו"ל זה לא היופי שלנו.

אבל כאמור, אם אתה רוצה להכיר ולראות, בסדר, זו לא עבירה. תעשה את זה יחד עם שליחות. שליחות זו מצווה, ובאותו זמן מותר גם ליהנות.

==

==