שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

יארצייט - ביקור בקבר או לימוד כתביו? (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

ביקור בקבר רבנו הרב צבי יהודה או לימוד בשיחות הרב צבי יהודה [רשם: הרב מרדכי ציון]



שאלה: ביום השנה של רבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק (י"ד באדר פורים דפרזים), מה עדיף - לבקר בקברו בהר הזיתים, או ללמוד בשיחות הרב צבי יהודה?


תשובה: מנהג קדום בתוך בני ישראל להשתטח על קברי אבות. לכן יעקב אבינו קבר את רחל אמנו בדרך אפרת ולא במערת המכפלה, כדי שבדרך לגלות בבל בני ישראל ישתטחו על קבר רחל (בראשית רבה פב, י. רש"י בראשית מח, ז), יוסף הצדיק השתטח על קבר רחל בירידתו למצרים (ספר הישר, פרשת וישב) וכלב בן יפונה השתטח במערת המכפלה בחברון (סוטה לד, ב. רש"י במדבר יג, כב). ויש שנוהגים לבקר בקברי אבות ביום השנה. אבל מי ששואל האם עדיף לבקר קברי אבות או קברי צדיקים ביום השנה או ללמוד מתורתם, גדולי ישראל רבים אומרים שעדיף ללמוד תורה, כי ביקור בקבר הוא מעלה לעומת לימוד תורה שהוא מצוה ברורה מן התורה.


אחרי מלחמת עולם השניה, האדמו"ר ר' איציקל מפשעווארסק עבר מפאריז לאנטווערפן. הוא שאל את האדמו"ר מהר"א מבעלזא אימתי לעבור דירה, אם ביום פורים קטן או בכ"א אדר היארצייט של הרה"ק הרבי 'נועם אלימלך'? השיב לו: בפורים קטן לא, ובכ"א אדר ילמד נועם אלימלך, ולא נתן טעם לדבריו.

ר' איציקל סיפר זאת להג"ר אלחנן האלפערן, רב דק"ק בית שמואל ראדומישלא וחבר הביד"צ דהתאחדות קהילות החרדים בלונדון, והוסיף שפלא בעיניו מה שלא צוהו ללמוד משניות וכדומה, רק נועם אלימלך. אמר לו הגר"א האלפערן, לעיין בספה"ק שפת אמת לאא"ז הרר"פ מבריזאן ז"ל בהקדמה, שלימוד בספר הצדיק גדול יותר מהשתטחות על קברו (זכרון צדיקים ח"א עמ' קכז).


וכשנשאל החזון איש: מה עדיף ביארצייט - לעלות לקבר או ללמוד תורה לעילוי הנשמה? אמר: שב ותלמד, זה יהיה יותר תועלת לנפטר (ילקוט יוסף מ, י. נטעי גבריאל - אבלות ח"ב עו, ג בשם החזו"א). והג"ר אליה דושניצר לא יצא לקבר זוגתו ע"ה אף ביארצייט הראשון משום ביטול תורה, ואמר לבניו ובנותיו שיצאו לקברה שודאי לא היה ניחא הדבר משום ביטול תורה (אורחות רבנו ח"ד עמ' קלא).


וכאשר שוחחו לפני הגרי"ש אלישיב על ה"עניין של הנסיעה לקברו של רשב"י במירון בל"ג בעומר, הגיב מיד: רבי שמעון? הוא נמצא כאן! [והחווה בידו על הגמרא. כאומר בשביל להגיע לרבי שמעון ביומא דהילולא לא צריך לנסוע לקברו. אדרבה יש ללמוד את תורתו ולא להתבטל] (השקדן ח"ב עמ' 109-108). ופעם אחרת נשאל הגרי"ש אלישיב שאלה הלכתית בהלכות חושן משפט - בנוגע למדורת רשב"י במירון, ובתוך הדברים השואל הזכיר שאחד הצדדים טוען שעשה הפעולה כי רשב"י נהנה מכך, ואמר הגריש"א: רבי שמעון נהנה ממי שיושב ולומד (מפי האיש עמ' יז).


ובאחת השנים תלמידיו של הג"ר שמואל הלוי וואזנר, מח"ס שו"ת שבט הלוי, בישיבת חכמי לובלין העלו רעיון לערוך שבת התאחדות באתרא קדישא מירון, כפי הנהוג בהרבה מקומות, והיתה ציפייה דרוכה של התלמידים כיצד יגיב הג"ר וואזנר על הצעה שכזו, האם אכן יסכים לכך לראשונה באופן נדיר או שמא יתנגד לכך. לאחר שהגיעו אליו בשנית לשמוע את תשובתו בדבר, נענה ואמר: "השייכות שלי עם רשב"י היא דרך גמרא כאן על השולחן! לי אין צורך לנסוע עד מירון בשביל להרגיש שייכות עם רשב"י"! וכך באחת ירדה הצעה מסדר היום (רב רבנן עמ' רסא-רסב). ופעם כשנשאל הגר"ש וואזנר איך חגגו ל"ג בעומר בישיבת חכמי לובלין, וענה שהרבי הר"ש מזעליחוב זצ"ל (המשגיח) היה יושב עם הבחורים, והיה מבקש מכל אחד שיאמר בע"פ חמש מימרות מהש"ס של רשב"י (רב רבנן עמ' רכב).


וכשנשאל הג"ר חיים קניבסקי: האם עדיף לעלות לקבר של רשב"י בל"ג בעומר או ללמוד תורה? השיב: ללמוד תורה שהוא חובה ברורה. ונשאל שוב: אבל האר"י עלה לקברו של רשב"י? וענה: אנו לא האר"י.

ופעם נשאלתי: האם מותר לצאת מארץ ישראל כדי להשתטח על קבר הרמ"א? עניתי: מרן הרב קוק אמר בשו"ת משפט כהן (ס' קמז) שלא יוצאים לחו"ל כדי להשתטח על קברי צדיקים. המבלי אין קברים בארץ?! "ולמה לא תספיק אהבת אבות העולם ישיני חברון, עד שנצרך לצאת על זה מא"י לחו"ל"?! ועוד, אם תשאל את הרמ"א, ודאי היה יענה שמי שבאמת רוצה לחפש את שורשי הרמ"א, יפתח את השלחן ערוך עם הרמ"א...


אגב, שואלים רבים: למה מוציאים עכשיו שיחות רבינו הרב צבי יהודה בלי התמונה שלו? תשובה: כי העיקר הוא התוכן והתמונה היא דבר משני. למשל, אין תמונת הרמב"ם ברמב"ם... והגאון מטשעבין אמר לנכדו כי אחר מלחמת העולם הראשונה וההשתקמות הצטערו בנות הכוכב מיעקב אחיותיו כי לא נשארה שום תמונה מדמות דיוקנו, אבל, הוסיף הגאון מטשעבין בהטעמה מיוחדת, אני לא הצטערתי מאומה, תמונתו היא ספרו הכוכב מיעקב, שנותר לנו לפליטה (בצילו חמדתי עמ' כג). וכדומה, בהספדו של הג"ר שלמה יונגער, דומ"ץ קהילת טאהש בקרית יואל, על האדמו"ר מטאהש, הוא סיפר על הרה"ק ר' יודא'לע מדז'יקוב, שאחד מאנשי שלומו הייתה תחת ידו תמונת קדשו של זקנו הרה"ק בעל אהבת ישראל מוויזניץ, ורצה להנותו ביודעו עד כמה היה מקושר לזקנו, ונכנס אליו להראותו את תמונת זקנו. התרגז עליו ר' יודא'לע וצווח עליו, וכי זהו תמונת קדשו של זקני, וניגש אל ארון הספרים אשר לו ונטל את הספר חובת הלבבות ופתח בשער הפרישות כשהוא מתאר כיצד נראה הפרוש, ואמר לן: זהו תמונת קדשו של זקיני (זכור אב עמ' סא). כדומה, בהספד של הג"ר יעקב ישראל דייטש על חותנו, הג"ר נפתלי הירצקא פרנקל, חבר בד"צ העדה החרדית, רב קהילת חוג חת"ס בירושלים ומח"ס שו"ת אמרי בינה, אמר: דיברו אודות הוצאת ספר על תולדות של מו"ח זצ"ל, אך באמת אין אנו צריכים לכך, שהרי ספרי התולדות שלו חקוקים באוצר הספרים היהודי לעולמי עד, ספרו החשוב אמרי בינה זה ספר תולדות אדם, כל תשובה הוא מערכה שלימה, החל מסוגיות הש"ס לעומקןעובר בספרי הראשונים והמפרשים וכלה בספרי הפוסקים המקובלים לדורותיהם, והכל בעמקות ובגאונות מפליאה (פנ"ה הדרה עמ' קעג).


מסופר על קהילה אחת שרצתה למנות לה רב. כדי לשכנע אותו, אמרו לו שהם קהילה מאוד מיוחדת, משום שאצלם קבורים הש"ך, הט"ז והסמ"ע. לאחר שהתמנה כרב, גילה שהצדיקים הללו אינם קבורים שם. אמר להם: מה שאמרתם אינו נכון, הש"ך, הט"ז והסמ"ע אינם קבורים כאן, אלא במקומות אחרים. ענו לו: לא נכון. שם הם אינם קבורים, משום שאנשים לומדים את תורתם, וכיוון שכך, אותם תלמידי החכמים עדיין חיים שם. אך בעירנו, לצערנו אין לומדים את תורתם, ומשום כך אמרנו לכבוד הרב שהם קבורים כאן, ומאותה סיבה אנו צריכים שכבוד הרב יהיה הרב שלנו...


כמובן, לא באנו לשנות מנהג דורות לפקוד קברים, אך מי שמתלבט ומעדיף ללמוד, עדיף לו ללמוד את תורתו של רבנו הרב צבי יהודה . שם הוא חי.

דף תקלו






.