שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

טעם טבילת כלים

ש: למה צריך להטביל כלים?

ת: כדי שייכנסו לקדושת ישראל, מעין גיור. רמב"ן (מובא בריטב"א ע"ז עה ב).

טבילת שיניים תותבות

ש: האם יש להטביל שיניים תותבות?

ת: לא. שיניים אינם כלי, ובשבת שימושן אינו נקרא טוחן אלא אוכל (וכן בספר טבילת כלים לרב צבי כוהן יא ר בשם הגרש"ז אוירבך – מ"צ).

טבילת כלי גר

ש: האם גר שהתגייר צריך להטביל כל כליו?

ת: מחלוקת. לכן יטביל בלי ברכה. דרכי תשובה על יו"ד הלכות טבילת כלים (קכד סק"ד. וכן שו"ת ציץ אליעזר ח יט-כ – מ"צ).

צלחת גביע קידוש

ש: האם צריך להטביל צלחת של גביע קידוש?

ת: לא, כי לא שמים עליה מזון ישירות. ואם לפעמים שמים מזון ישירות, אז יש להטביל בלי ברכה.

יד ימין בטבילת כלי

ש: כשמטבילים כלי, האם לכתחילה להקפיד שיהיה ביד ימין?

ת: כן. כך הדין כשאוחזים דבר הנאה או דבר מצווה בברכת הנהנין ובברכת המצווה. שו"ע או"ח כו ב מ"ב יז-יח (וכן הגר"ח קניבסקי בקונטרס איש איטר אות לח – מ"צ).

שכחת טבילת רשת

ש: אדם קנה רשת חדשה למנגל אבל שכח לטבול אותה. עכשיו נמצא ביער ואין לו איך לטבול. מה לעשות?

ת: לתת כמתנה לגוי.

טבילת כוס של אליהו

ש: האם גביע שמיוחד רק ל'כוס של אליהו' בליל הסדר חייב טבילה?

ת: לא צריך להטביל כי לא שותים ממנו (ע"ז עה, ב. שו"ע יו"ד קכ, א).

למקורות נוספים לחץ כאן

גר וטבילת כלים

ש: ספר דרכי תשובה (קכ סק"ד) הביא מהירושלמי (ע"ז פ"ה הט"ו) שרבי ירמיה אמר שכלים שעברו מרשות גוי לרשות ישראל צריכים טבילה, לפי שיצאו מטומאת עכו"ם לקדושת ישראל. לפ"ז גר שנתגייר, כל כליו צריכים טבילה. ודבר זה תמוה, שהרי דבר זה לא נמצא בפוסקים ולא נתעורר שום מחבר בזה. מה דעת הרב, האם גר חייב להטביל את כליו?

ת: אנו אומרים שהוא חייב להטביל את הכלים, אף על פי שיש אומרים שלפני הגיור הגר לא היה חייב, או כמו שכתב בס' שם משמואל (פ' מטות) בשם אביו, בעל 'האבני נזר', שגר שנתגייר וכליו עמו אין הכלים צריכים טבילה, שחלות הקדושה שעליו חלה גם על הכלים שלו, ודייק זאת מבהמה שנתעברה ולבסוף נטרפה, שהיא וולדותיה נטרפו, אך כל זה חידוש.

[וכן פסק הגרי"ש אלישיב שגר שנתגייר צריך לטבול את הכלים שלו (קובץ בית המדרש תמוז תשע"א אות כז. וכן הגר"ח קניבסקי (בזאת יבא אהרן עמ' שצו-שצז). אמנם כתב בשו"ת ציץ אליעזר (ח, יט-כ) שיש לגר להטביל את הכלים בלי ברכה – רשם מ"צ.]

סיר חדש

ש: האם מלבד טבילה יש להגעיל סיר חדש שמא נמשח בשמן לא כשר?

ת: זה חשש רחוק, וגם יש הוא נותן טעם לפגם, לכן איו צריך (שו"ת שאילת שלמה א שכד).

מלון

ש: אני במלון ויש בחדר כוסות וכפיות שלא ידוע אם נטבלו. מותר להשתמש?

ת: כלים בבית מלון שלא הוטבלו יש מתירים ויש אוסרים, ולכן מותר מספק ספיקא (שו"ת יחוה דעת ד מד).

פותחן

ש: האם פותחן קופסאות ובקבוקים צריך טבילה?

ת: לא. אין תפקידו לבוא במגע עם המזון (שו"ת אבני ישפה א קמז אות ב).

לדרמן

ש: האם מותר להשתמש בלדרמן לא טבול לצורך אכילה?

ת: לא – ככל סכין אחר.

מכוסה בנייר אלומניום

ש: מותר להשתמש בתבנית לא טבולה כאשר עוטפים אותה בנייר אלומניום?

ת: לא, כי הנייר בטל.

קצת דבק

ש: הטבלתי כלי, אך נשאר קצת דבק מן התווית. זה בסדר?

ת: כן. כי רוב בני אדם לא מקפידים וזה מעוט קטן.

טבילת כלים חשמליים

ש: כיצד להטביל כלי חשמלי שלא יתקלקל?

ת: א. יש פוטרים כי מחובר לחשמל ואינו כלי. שערים מצויינים בהלכה לז ז אך הרוב מחייבים. ב. יש פוטרים את החלק החשמלי כי אינו כלי ורק טובלים את השאר. אגרות משה א נז, אך הרוב מחייבים. ג. יש מתירים לעטוף בבד לח שחוסם אבל מהווה חיבור. מנחת יצחק ב עב, אך גם זה חידוש וגם לא תמיד מועיל. ד. לכן להטביל ולייבש מול מפזר חום. ה. או לפרק משהו שיש בו מקצועיות ולהרכיב, וזה נחשב שיהודי הרכיב. ו. בלית ברירה להחליף שקע או לתת במתנה לגוי והוא ישאיל בחזרה (שו"ת מנחת שלמה ב סו. קובץ תשובות להגריש"א א ג – מ"צ).

טבילת קומקום

ש: האם קומקום תוצרת חו"ל צריך טבילה?

ת: כן. וייבוש מול מפזר חום. או קצת פירוק והרכבה (ס' טבילת כלים בשם הגרש"ז אוירבך רז).

ש: כשמטבילים קומקום חשמלי מפלסטיק, האם כל הכלי חייב טבילה, או שניתן לכסות חלקים שלא יירטבו?

ת: כן, לכסות. רק חלקים של ברזל שהם במגע עם המים חייבים טבילה. ולייבש אחר כך עם מפזר חום (ע' טבילת כלים לרב צבי כהן עמ' רח).

כלים מסולתם נעמן או רדד

ש: האם יש להטביל כלים מסולתם נעמן או רדד?

ת: תוצרת גויים חייבת, כגון בית חרושת גוי שמוכר לחברה יהודיה. תוצרת יהודית פטורה. לפעמים גם היבואן או הסוכן אינו יהודי. על אף שיש מדבקה של חברה יהודיה. סכום: תוצרת גוי: טבילה, תוצרת יהודית: פטור. ספק: טבילה בלי ברכה (שו"ע יו"ד ס' קכ).

שימוש פעם אחת

ש: שמעתי שכלי חדש מותר לשימוש פעם אחת בלי טבילה?

ת: ודאי לא. אולי זה בלבול עם כלי חד פעמי (עיין טבילת כלים קא. ונשאל הגר"ח קניבסקי: האם יש מקור למה שאומרים שמותר להשתמש בכלי הטעון טבילה פעם א' ללא טבילה? והשיב: אינו נכון. לבנימין אמר עמ' סד – מ"צ).

עם מדבקות

ש: כלים שיש עליהם מדבקה, האם חייבים להסירה לפני הטבילה?

ת: כן, אלא אם זו מדבקה מיוחדת שמעוניינים שתישאר כי היא מעידה על יוקרתיות המוצר.

צנצנת גפילטע פיש

ש: הוצאתי גפילטע פיש מהצנצנת בשביל סעודה ולאחר הסעודה נשאר קצת. האם מותר להחזיר לצנצנת בלי להטביל אותה?

ת: לכאורה אסור להחזיר כי הגדרת כלי היא להכניס ולהוציא. לפני שהכלי טבול צריך לרוקן, וכן עושים לאט לאט. אבל נראה שאסור להחזיר עד שהוא טבול. אבל הלמדנים בדור האחרון אמרו חידוש: בהתחלה הצנצנת בטלה למזון, כי העלות של הצנצנת היא כמה אגורות ועלות המזון גבוהה הרבה יותר. וגם, לא מכניסים לצנצנת, לכן היא לא נחשבת ככלי ולא צריך להטביל אותה (שערים מצוינים בהלכה לז אות ח בשם מהרי"ל דיסקין. והגר"מ פיינשטיין בשו"ת י"ד משה עמ' קצ). אדם שמחליט להשתמש בצנצנת כמו כלי, כי הוא מכניס או עושה שימוש חוזר, בעצם מחליט להפוך דבר שלא היה כלי לכלי, והוא, היהודי, יוצר את הכלי, לכן לא צריך להטביל.

[אגב, עיין בשו"ת חלקת יעקב (יו"ד ס' מב) בקופסאות הנמכרים עם מיני מאכל, אם צריכין טבילה כשלקחן מעכו"ם. וכתב: "ממילא, אף אם בעלי החרושת העושים הקופסאות הם ישראל, והם קונים הקופסאות הריקנים מהעכו"ם, אינם מחויבים לטבול הקופסאות מקודם, כיון דהם אין משתמשים בהם כלל לאכילה, רק הם מוכרים לאחרים, והאחרים ג"כ אין מתכוונים כלל לקנותן, וכאמור דאיסורא לא ניחא להו למיקני, וגם סופן מוכיח שמשליכין אותן אח"כ לאשפה, וממילא אין שום חיוב כלל, לא להמוכרים ולא להקונים" – רשם מ"צ.]