משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!
הפיכת פנים באמירת "בואי בשלום" (מאמר)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
שאלה: לאיזה כיוון יש להפוך פנים בסוף 'לכה דודי'?
תשובה: יש שלוש שיטות:
א. אחורה. זה כעין קבלת שכינה, כי בדרך כלל בתי הכנסת פונים לכיוון מזרח, וכך נהגו.
ב. לכיוון הפתח. אחד מן הטעמים שהציבור הופך את פניו לצד הפתח באמירת 'בואי בשלום', כיוון ששם יושב האבל, ופונים אליו כדי לראותו ולנחמו ('טעמי המנהגים' קכז. מובא ע"י הרב בשו"ת 'שאילת שלמה' א, קמ).
ג. לכיוון מערבה. כי השכינה במערב.
כל אחד יעשה מה שהוא רוצה. אין בזה ענין של 'לא תתגודדו', משום שהנהגה זו היא פחות ממנהג. הסביר הגרי"ד סולוביצ'יק בס' 'פניני הרב' (עמ' ריח-רכ) ש"כל המנהגים יש בהם איזה קיום דאורייתא או דרבנן, או חששא לאיזו דיעה בש"ס או בפוסקים". אם כן, יש דין גמור, דין דרבנן ומנהג. הפיכת פנים באמירת 'בואי בשלום' היא דבר חדש ומחודש, ולכן כל אחד ינהג איך שהוא רוצה.
[ב'משנה ברורה' כתוב (רסב סק"י): "בקצת מקומות נוהגין לצאת מבהכ"נ לעזרה ואומרים 'בואו ונצא' וכו', ואנו נוהגין שמהפכין פניהם לצד מערב כשאומרים 'בואי בשלום'".
כתב הג"ר משה פיינשטיין ב'אגרות משה' (או"ח ג, מה): "ובדבר הפיכת הפנים בשעת אמירת בואי בשלום, הנה ברובא דרובא בתי כנסיות שהיו במדינותינו היה הפתח במערב, ולא היה סתירה למעשה. ולכן יש שאמרו שהכוונה היתה למערב משום שהשכינה במערב, ואף שהיציאה היא לכבוד השבת, אולי מכיון שאמרינן ביום השביעי התעלה וישב על כסא כבודו שקאי על השבת, א"כ גם היא במקום השכינה שהוא במערב. ויש שבשביל זה דהוא לשבת דלא מצינו מעלת מערב, לכן הוא להפוך לפתח, והטעם בשביל האבלים אינו כלום, ואם נמצא שהפתח אינו בצד מערב מסתבר לע"ד להפוך למערב, ואיך שעושים כיון שהכוונה לכבוד השבת קדש הוא טוב אף שלע"ד אין ענין פתח שום טעם אם לא מטעם דנראה כמתכוונים לצאת".
ובדומה כתב הגר"א נבנצל ('ביצחק יקרא' על השו"ע רסב סק"י): "אלא לעולם יפנה למערב, גם אם ארון הקודש אינו במערב. אם הצבור פונה בטעות לצד שכנגד ארון הקודש, יפנה גם הוא עמהם לאותו צד בלי לומר 'בואי בשלום', כדי להמנע מאסור תתגודדו. ויאמר 'בואי בשלום' לפניהם או אחריהם ביחידות. העומדים ממזרח לירושלים ומתפללים למערב, אולי טוב שיעשו סיבוב שלם". עוד כתב הגר"א נבנצל בס' 'ירושלים במועדיה' (שבת ח"ב עמ' קנט): "הטעם שב'בואי בשלום' הופכים פניהם, שמעתי מאאמו"ר זללה"ה (הגרש"ז אוירבך) שהוא משום שהשמש שוקעת במערב. נמצא שהיום החדש, שמתחיל מהערב, מתחיל במערב. לפי זה תמיד יש לפנות לצד מערב, גם המתפללים לכיוון צפון או דרום".
כך גם מובא בס' 'אשי ישראל' (עמ' שעה), שכשמגיעים ל'בואי בשלום' המנהג לעמוד ולהפוך פניהם לצד מערב, וכמו שיוצאים לקבל אדם גדול.
אמנם כתב ב'ערוך השולחן' (או"ח רסב, ה): "ועכשיו אנו אומרים לכבודה מזמורים ו'לכה דודי' ובחרוז האחרון עומדים ומחזירים פנינו כלפי הפתח ואומרים 'בואי בשלום וכו' בואי כלה בואי כלה', ויש שהיו יוצאים לשדה לקבל שבת, ויש לחצר בהכ"נ ואנחנו לא ידענו מזה".
ובס' 'נפש הרב' (עמ' קנז), סיפר הגרי"ד סולוביצ'יק שראה אצל כמה גדולים באירופה שבשעה שאמרו הצבור 'בואי בשלום' בליל שבת, הלכו ברגל ממקומם שבבית הכנסת עד סמוך לדלת, כדי לקבל את פני השבת דרך הפתח, וכן היה נוהג בעצמו. ומנהג העולם להפוך פניהם כלפי הדלת הוא גם כן עפ"י אותה כוונה. עוד מובא בס' 'דברי הרב' (עמ' קסז), שבשעה שהיו אומרים 'בואי בשלום' היה נוהג הגרי"ד ללכת מכסאו, שהיה סמוך לארון הקודש, עד לאחורי בית הכנסת ואף היה פותח את הדלת. ובס' 'ארץ הצבי' (ס' יב הערה ז), כותב הג"ר צבי שכטר שבשעה שלימד הגרי"ד סולוביצ'יק דין זה בשיעוריו בבית הכנסת בניו יורק, ששמה פתח בית הכנסת היה מן הצד ולא כנגד ארון הקודש, אמר בפירוש שבית הכנסת שהיו נמצאים בו נבנה שלא כדין, והוסיף שצריך להחזיר פנים לכיוון הפתח בשעת אמירת 'בואי בשלום'.
כך גם כתב הג"ר בנימין יהושע זילבר בשו"ת 'אז נדברו' (ב, ו), שכל ענין של קבלת שבת הנזכר בגמרא וכן המנהג שלנו לעמוד ולהפוך פנים לכיוון הפתח כשאומרים 'בואי בשלום', הוא רק על מנת להמחיש שאנו הולכים לקבל את פני המלך, אך העיקר הוא הכנת הלב לקבל תוספת וקדושת שבת קודש והכנה לנשמה היתירה שהאדם זוכה בה בשבת, וההמחשה היא בבחינת חיצוניות שמעוררת את הפנימיות. הטעם הזה שייך גם לדעה שהולכים לפתח כדי לקבל את השכינה. וכן מובא ב'משנה ברורה' (מ"ב רסב סק"י): "ונוהגין לעמוד אז ולעשות דוגמא כמו שמקבל פני אדם גדול", והן הן הדברים שכתבנו. לכן תמיד הופכים את הפנים לצד הפתח.
עיין בכה"ח (רסב ס"ק לב) שצריך להחזיר פניו למערב ששם השמש שוקעת, אך הג"ר בצלאל שטרן כתב בשו"ת 'בצל החכמה' (ג, סה) שמה כתב כה"ח הוא דווקא לאלו המקבלים שבת מחוץ לבית הכנסת, אך למתפללים בביהכ"נ העיקר שיהפכו פניהם לצד הפתח.]