שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: רווק שמתארח אצל מישהו ובשבת הוא הולך לבקר את משפחתו, איפה הוא צריך להדליק?

תשובה: זה תלוי בכמה דברים. יש בזה יש הבדל בין אשכנזים לספרדים ובין מתארח למתארחת.

המתארח הזה הוא מה שנקרא "אכסנאי", ונפסק שאכסנאי נחשב כמו בן בית של המארח, ולכן הוא יוצא ידי חובתו בהדלקה של המארח, בתנאי שהוא נותן למארח פרוטה. אמנם, בגמרא כתוב (שבת כג, א), שצריך לתת פרוטה – מפני שאז תלמידי הישיבות היו מתארחים וגרים אצל אחרים שהיו עושים איתם חסד ומאפשרים להם לדור שם – אבל המארחים לא היו מכלכלים אותם ולא היו נותנים להם אוכל, לכן צריך לתת פרוטה. אבל בזמננו שהמארח נותן לו שתייה, סדינים, ואוכל מובן שהוא גם נותן לו פרוטה מתוך דמי הנרות.

אך כל זה נכון דווקא לספרדים, כי למנהג הספרדים בעל הבית מדליק חנוכייה אחת ומוציא את כולם ידי חובתם. אבל אצל האשכנזים כל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכייה בפני עצמו עם הברכה. לכן גם אכסנאי שהוא כמו בן בית צריך להדליק חנוכייה לעצמו.

אך גם זה דווקא למתארח אשכנזי, אבל מתארחת אשכנזייה לא צריכה להדליק חנוכייה לעצמה ויוצאת בהדלקת בעל הבית. אמנם, שלא כמו מצוות אחרות, כמו לולב ושופר, בהן כל החיוב נובע מתוך חומרה, נשים חייבות בהדלקת נרות, ובכל זאת לא נוהגים שאישה תדליק חנוכייה בפני עצמה, והיא יוצאת ידי חובתה בהדלקה של בעל הבית. החתם סופר אומר בחידושים (שבת כא), שזה בגלל שמעיקר הדין מדליקים את החנוכייה בחוץ וזה לא צנוע שאישה תדליק בחוץ נרות, לכן מראש קבעו שתמיד האיש מדליק.