משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!
בשר מלאכותי (מאמר)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
ש: לפני כמה שנים חוקרים הצליחו לייצר בשר מלאכותי מתאי בשר, לעשות קציצה שטעמה כטעם בשר, ומקווים שזה יתפתח למימדים תעשייתיים.
ת: ברוך ד', זה יעזור לעניים בעולם, כי האוכלוסיה גדלה, וכמות בעלי חיים ומרעה מתמעטת. גם מבחינה אקולוגית, גידול בעלי חיים יוצר גזי חממה.
ש: השאלה היא האם בשר כזה יהיה בשרי או סתמי. וכן ,אם הוא נוצר מבהמה טמאה, אם יהיה כשר. ואם התא נלקח מבהמה חיה, האם יש בו איסור איבר מן החי.
ש: אלו שאלות גדולות וחדשות שנדונו באריכות בתחומין (כרכים לד-לה-לו). הג"ר צבי רייזמן מתיר והג"ר יעקב אריאל אוסר.
ש: מה הנימוקים של הג"ר רייזמן? הרי "היוצא מן הטמא טמא" (משנה בכורות טו, ב).
ת: נימוק ראשון. תא לא נחשב בשר אלא מוגדר כ"מיא בעלמא", לכן עובר עד ארבעים יום נחשב כמיא בעלמא (יבמות סט, ב), אף על פי שיש בו תאים.
ש: ויש חולקים?
ת: כן. אבל לא נאריך בזה. נימוק שני: דבר שלא נראה לעין, לא נחשב אסור. לא ניתנה תורה לבעלי מקרוסקופ ולא לבעלי טלסקופ. לכן פסק ערוך השולחן שתולעים שלא נראים בעין רגילה, מותרים (יו"ד פד, לו).
ש: וכן הגרש"ז אוירבך התיר לשתות מי כנרת בפסח ולא חשש מחמץ שנזרק בו כיון שאי אפשר לראות אותו בעין רגילה (הליכות שלמה, ניסן ד, ה).
ת: נכון. וכן ריבוע של תפילין די שייראה מרובע לעין הרגילה ואינו זקוק למדידה מדוקדקת (הליכות שלמה, תפילה ד, כה). ועתה לנימוק השלישי: תא אינו אוכל.
ש: זה כמו ג'לטין המופק מעצמות אבל עובר שינויים רבים.
ת: כן. נימוק רביעי: התא בטל בשישים לעומת שאר המרכיבים בהם הוא מתפתח.
ש: אבל הוא העיקר, איך אפשר לומר שהוא בטל?!
ת: נכון. זה כמו דין מעמיד. אבל יש כאן שני מעמידים, "וזה וזה גורם" (שו"ע יו"ד פז, יא הגה). כמובן גם על זה יש קושיות.
ש: מסקנה?
ת: מחלוקת. לכן נצטרך להימנע, אלא אם כן גדולי הדור יתירו. אבל יש פתרונות. א. מבהמה כשרה אחר שחיטה. ב. מבהמה טמאה מחלקים שאינם בשר מן התורה אלא מדרבנן, כגון עור קשה ועצמות, ובספק מדרבנן יש אופנים שאפשר להקל. ג. דגים. ד. בן פקועה. ואם הופק מבשר, תהיה מחלוקת אם הוא בשרי או פרווה, לכן נצטרך לא לאוכלו עם חלב.
מה גדלו מעשיך ד'.
- פורסם בשאילת שלמה 627