שבע ברכות - מנהגים והלכות (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
שבע ברכות לחילוניים
ש: האם חתן וכלה חילוניים שחיו יחד לפני כן עושים שבע ברכות שבעה ימים או רק יום אחד?
ת: שבעה ימים. חת"ס. יבי"א (שו"ת חת"ס קכג. שו"ת יביע אומר ה יא – מ"צ).
פנים חדשות בחול המועד
ש: האם בחול המועד סוכות צריך פנים חדשות בשבע ברכות, כי הרי יש פנים חדשות של האושפיזין? ת: כן. באופן פשוט האושפיזא לא נחשב כפנים חדשות.
שמחת אדם הראשון
ש: אנחנו מברכים בז' ברכות: "שמח תשמח רעים האהובים, כשמחך יצירך בגן עדן מקדם". איפה כתוב בתורה שאדם הראשון היה שמח?
ת: אומרים בישיבות: מסברא. הרי היתה רק אישה אחת בעולם, לכן לא היה מקום להשוואות, ובוודאי אדם הראשון שמח מאוד. וכן לגבי חוה. מהרגע שאדם מתחתן, אין לו להסתכל על אישה אחרת, לחשוב על אישה אחרת, להשוות עם אישה אחרת, ואז יהיה מאושר.
שבע ברכות
ש: האם בזמן שבע ברכות אפשר להפסיק בין ברכה לברכה כדי לפרש אותה?
ת: לא. זה הפסק. אלא לפרש לפני הכל או אחרי הכל.
חיוב שבע ברכות
ש: האם חתן וכלה חייבים בשבע ברכות כל יום פעמיים?
ת: לא. רק מה שמשמח אותם (ריעים אהובים 169-165).
[סיפר הגר"מ פיינשטיין כשהתחתן עשו שבע ברכות רק ביום שבת בלבד ולא כל שבעה כנהוג בימינו (רשומי אהרן ח"א עמ' יח). ופעם בתוך דבריו של הגרש"ז אוירבך, הוא נאנח על מה ולמה כלל ישראל בזמננו נוהג לעשות שבע ברכות בכל יום ויום, והוא ציטט את לשונו של החת"ס בתשובה אה"ע קכב: "שפעם אחת עשה א' סעודת שבע ברכות בשבת, ולעזה עליו כל המדינה", וכ"מ בערה"ש בהל' סוכה סי' תרמ שאין אנו נוהגים לעשות סעודת שבע ברכות בכל יום (מגד גבעות עולם ב עב). פעם הזכיר הגרי"ש אלישיב שלא היה כל יום אצלו שבע ברכות, אלא פעם פעמיים בלבד. מפי האיש עמ' שיג - רשם מ"צ].
ברכה אחריתא
ש: מנין המנהג לקרוא תחת החופה לברכה השביעית ברכה אחריתא?
ת: טעות. בארמית אחריתא מובנו אחרת. יש לומר אחרניתא. אבל אפשר לומר בעברית.
שירת ברכת הנישואים
ש: האם מותר לשיר בברכות הנישואים אשר ברא וקול ששון?
ת: זה לא טוב, כי אסור להפסיק באמצע ברכה זמן לגמור את כולה. שו"ע או"ח סב ב. אם המברך יברך עם הציבור, לא ישמעו אותו, ואם יחכה, יהיה הפסק רב. ספר הנישואים כהלכתם רסו. [והגר"ח קניבסקי: "המנהג להקל" (שאלת רב ח"ב עמ' נו).]