שאלות על עלייה להר הבית (מאמר)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
[באהבה ובאמונה]
ש. מלבד האיסור ההלכתי של הרבנות הראשית ושאר גדולי ישראל, מה הסיבה האמונית שלא להיכנס להר הבית?
ת. אין זה שייך למדרגתנו. יש לנו הרבה מאוד מצוות שהן חובה גמורה ואיננו מקיימים.
ש. אבל ערבים כן נכנסים?
ת. הגאון ר' מאיר אוירבך מגדולי ירושלים אמר שצדקה עשה לנו הקב"ה אשר דרך דרכנו בגזית שלא ליתן לנו להיכנס להר הבית שאם לא כן מה יעצור בעדנו (שו"ת ציץ אליעזר טו עמ' פד).
ש. אין לנו עניין להיכנס להר הבית כדי לכבוש אותו?
ת. הכיבוש יהיה על ידי יראת שמים. אדרבה הכניסה תהפוך אותו לדבר זול ותפגע ביראת השמים. אפילו בכותל עצמו צריך חרדת קודש. רבנו הרב צבי יהודה היה בא רק פעמים נדירות, ורעד שם מרוב יראת שמים, וכן עוד כשעתיים בבית לאחר מכן.
ש. ואם אדם הנו מלא חרדת קודש?
ת. לא צדיק פרטי, אלא כל כלל ישראל צריך להיות מלא יראת שמים.
ש. מה זה מעכב אדם פרטי?
ת. הרי אין דין להתפלל בהר הבית. ואם מישהו יחשוב שזו מידת חסידות, הרי לא כל אחד ראוי לנהוג במידת החסידות (עיין מסילת ישרים פרק כ).
ש. האם כניסה של יחידים להר הבית לא תקרב את עם ישראל לאביהם שבשמים?
ת. להיפך, יש לרומם את העם ליראת שמים ולמורא מקדש. רבנו הרב צבי יהודה לימדנו שלא נגיע למקדש על ידי קפיצות ודילוגים, אלא במהלך איטי של תשובה. מדרגת בית המקדש והר הבית היא רחוקה מאתנו.
ש. ומה אמר הרב צבי יהודה לגבי מקומות בהר הבית שאינם כלולים בהר הבית על פי מדידות וחשבונות?
ת. הוא שלל על הסף את כל המדידות ואת כל החשבונות ואמר שדינם חמור כמו יריקה בהר הבית (שיחות רבנו, 8, תלמוד תורה א, הוספה סע' 3).
ש. האם לא צריך להיכנס כדי להכריז קבל עם ועולם שהמקום הזה הוא שלנו?
ת. אנו מודיעים לעולם כולו שהוא שלנו בכך שאנו נוהגים מורא מקדש וחרדת קודש. וזה מה שיקרב אותנו אליו. הקרבה מושגת על ידי ריחוק.
ש. אם כך היו נוהגים כלפי ארץ ישראל, לעולם לא היו בניין הארץ, שיבת ציון והקמת המדינה?
ת. נכון. אבל דין הר הבית ודין כל מלוא רוחב הארץ הם שונים. לפעמים יש חילוקים בתורה. ועיין משפט כהן סוף תשובה צו, שבניין בית המקדש ייעשה על פי סדר המדרגות ואחרי הופעת מלכות ישראל בכל שלמותה. בית המקדש נחרב, לא מפני שלא נכנסו לשם, אלא מפני עוון שנאת חינם (יומא ט ב). זה התיקון שנדרש עתה מאיתנו.
ש. אבל יש רבנים שטוענים שכן אפשר לעלות וגם עולים?
ת. עם כל כבודם, אין הלכה כמותם, אלא כמרן הרב קוק שאפילו לא היה מכניס אצבעות בין אבני הכותל , וכרבנו הרב צבי יהודה, וכרבנות הראשית וכגדולי ישראל בדורנו. כדי להתיר כניסה להר הבית, צריך כתפיים רחבות. אף אחד בדורנו אינו במדרגה כזו. אין לאיש סמכות לפסוק בעניינים כלל ישראליים כה חמורים, ולחלוק על מרן הרב קוק.
ש. יוצא שלגבי הר הבית אנו חדלים להיות ציוניים?
ת. כך הורה מרן הרב קוק, ואנחנו לא יותר ציונים ממנו. כאשר הברון רוטשילד נכנס להר הבית בתוך אפיריון שגויים נשאו אותו, כי הוא חשב שתחבולה זו מותרת, מרן הרב קוק הגיב בתקיפות, על אף כל זכויותיו בבניין הארץ וכתב: "פגיעה אחת בקדושת מקום בית חיינו, עולה לנו על כל מיליונים של יישובים מעשיים" (אגרות הראיה ב רפה).
ש. שם היה מדובר במקום המקדש ממש, אבל יש להבחין בינו לבין הר הבית?
ת. יש מודעה של מרן הרב קוק לרבים לא להיכנס להר הבית! וכאמור הוא אפילו לא היה מכניס אצבעות בכותל!
ש. אז איך נגיע להר הבית?
ת. כאשר האומה כולה תתרומם ,ולא רק יחידים צדיקים שייכנסו שם. לא יחידים צריכים לשאול רב, אלא האומה כולה צריכה להתגדל ביראת שמים והיא תשאל רב כלל ישראלי.
המקדש והר הבית וגם הכותל אינם עניין של כיתתיות ופרטיות אלא עניין של כל ישראל כאיש אחד בלב אחד. ככל שמתקרבים אל הקודש, יותר האומה צריכה להיות מאוחדת באהבת חינם.
- פורסם בשאילת שלמה 368
==
==