פרשת וירא: הכנס אורחים היא קבלת השכינה
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
פרשת וירא: הכנסת אורחים היא קבלת השכינה
[עריכה: יוסף אברמסון]
בתחילת הפרשה ד' מתגלה לאברהם אבינו. אברהם אבינו אומר לד' “ אל נא תעבור מעל עבדך" (יח ג). כי הוא הלך להקביל פני אורחים שראה אותם מגיעים ורץ לקראתם מפתח האוהל. לכן ביקש מהקב"ה "אל נא תעבור מעל עבדך”. זאת אומרת "סליחה, אני צריך ללכת לקראת האורחים, אל נא תעלם”. מכאן אומרים חז"ל כי גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה (שבת קכז א). שהרי אברהם אבינו היה באמצע הקבלת פני השכינה ואמר להקב"ה "חכה". הוא מפסיק את הקבלת פני השכינה כדי לקבל את האורחים.
אבל בכל זאת לא מובן. עם כל חשיבותה של קבלת והכנסת אורחים, כיצד מצוה זו חשובה יותר מהקבלת פני השכינה ועוד להפסיק באמצע!? וכי לא ניתן לחכות מעט עד שיסיים להקביל את פני השכינה! הרי האורחים בודאי ישארו עדיין.
מתרץ המהר"ל שאין כאן שני דברים שונים של הקבלת פני השכינה והאורחים שמפסיקים האחד בשביל השני. אלא הכנסת האורחים היא היא הקבלת פני השכינה! קבלת השכינה מתקיימת ע"י הכנסת האורחים. דביקות בד' דביקות במידותיו, מה הוא רחום אף אתה רחום. מה הוא עושה חסד אף אתה עושה חסד. בזה עצמו שאנחנו עושים חסד אנחנו דבקים בד' אנחנו מקבלים פני השכינה. חסד לכל אדם ושיא החסד כמובן בין איש לאשתו.
- פורסם בשאילת שלמה 301