שיעורי הרב שלמה אבינר

"ואתחנן אל ד' בעת ההיא לאמר" (דברים ג כג). כתוב בספרים כי משה רבינו התחנן מאות תחנונים כמספר "ואתחנן". אך יש לשאול מדוע להמשיך ולהתחנן הרי הקב"ה סגר את השער? אלא יש ערך עצמי לתחנונים ולתפילה ויש גם ערך עצמי לגעגועים.

אם אדם לא מקבל את מה שרוצה בחיים יש שתי דרכי התייחסות. אם הוא מתייאש ומרכין את הראש - הוא אבוד. אבל אם הוא ממשיך להתחנן, להתפלל, להתגעגע ולהצטער אז בסופו של דבר, במוקדם או במאוחר, ד' יביא לו ברכה. ברור שלא מספיק להתחנן אלא יש גם לפעול ולעשות. אבל אם אדם עושה עד גבול יכולתו ומתחנן - אין הוא צריך לומר לעצמו כי זה סתם הזיות והבלים. אלא צריך להמשיך להתגעגע, לשאוף ולהצטער על מה שאין לו ולבסוף הטובה תבוא.

• פורסם בשאילת שלמה 555