עשרת הדיברות לניחום אבלים (מאמר)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
עשרת הדברות לניחום אבלים
א. מצוה גדולה לנחם אבלים, כמו שד' ניחם את יצחק אבינו, שנאמר "ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו". והיא גמילת חסד עם החיים ועם המתים (קצשו"ע רז א). יש מחלוקת אחרונים אם יש מצוה לאבל להתנחם (ע' אעלה בתמר להגראי"ל שטיינמן – מתורת בריסק עמ' כז-כח). יש להשתדל לנחם את האבל פנים אל פנים, ומי שאי אפשר לבוא אצלו, יכול לקיים את המצוה באופן חלקי בטלפון (פני ברוך יא יב. נטעי גבריאל אבלות ח"א פה יא).
ב. בית אבל אינו טיפול פסיכולוגי. לכן אין המנחמים רשאים לפתוח פיהם עד שיפתח האבל תחלה (קצשו"ע שם ב). אם האבל רוצה לדבר, יש להקשיב לו, אבל לא להכריחו לדבר. הרי המנחם בא לעזור פיזית ונפשית לאבל, ויש להיות מאוד עירני לצרכיו ולשים לב אם הוא לא רוצה עזרה, או לא רוצה לדבר. אל תטריח את האבל.
ג. בית אבל אינו בית ועד להבנת דרכי ד'. לא יאמר אדם לאבל: מה לך לעשות, אי אפשר לשנות מה שעשה הקדוש ברוך הוא. כי זה כעין גידוף, דמשמע הא אם היה אפשר לשנות היה משנה, אלא צריך האדם לקבל עליו גזירת השם יתברך שמו באהבה (קשצו"ע שם ד). ובכלל, יש לחשוב פעמיים-שלוש ואפילו עוד לפני שפולטים כל מיני אמירות מהפה כגון 'המת נמצא במקום יותר טוב עכשיו', 'לפחות עכשיו הוא לא סובל' וכדומה.
ד. בית אבל אינו צה"ל. המנחם אינו מפקד, ולכן אל תצוה את האבל: אכול, אפשר לבכות, שב וכדומה. אגב, אבל אינו צריך לעמוד לכבוד רב אבל רשאי אם הוא רוצה (שו"ת יביע אומר ג יו"ד כז. ספר ירושלים במועדיה - בין המצרים בסוף בקונטרס חיי נפש עמ' ערב).
ה. בית אבל אינו אירוע עם הזמנות. כסא מול האבל אינו מקום קבוע. אם יש עוד מנחמים מאחורה, יש לקום כי גם הם רוצים לנחם, כולל מנחמים שהגיעו מרחוק ולפעמים אינם מצליחים להחליף מילה עם האבל, מה שגורם לאבל עגמת נפש. וכשמסיימים את הניחום, יש לקום ולא להיכנס למצב דומיה ארוכה ומלחיצה.
ו. בית אבל אינו מועדון. לכן מנחמים צריכים להימנע משיחות חולין ואפילו משיחות קודש ביניהם ליד המנוחמים שלא מענייני האבל. וקל וחומר בן בנו של קל וחומר אין לדבר בטלפון ויש לסגור את הצלצול לפני כניסה לבית האבל.
ז. בית אבל אינו הייד-פארק. אסור למנחמים להתערב בשיחה שבין האבל לבין אורח חשוב כגון רב, קצין, חבר כנסת או שר. ובודאי מנחמים לא צריכים "לייעץ" לשר איך לנהל את המדינה, הרי הוא הגיע לבקר אצל אבל (ולצערנו זה קורה פעמים רבות בבית אבל על מי נהרג ר"ל בפיגוע).
ח. בית אבל אינו מסעדה. יש הרבה אבלים שלא רוצים לאכול ארוחה מסודרת מול עיני המנחמים, מתוך נימוס בסיסי, וחייבים ללכת למקום אחר לאכול רחוק מן העין הציבורית, אפילו במחיר של ישיבה על כסא רגיל. לכן יש לשים לב אם מגיע זמן ארוחות.
ט. עדיף לומר 'המקום ינחם' בישיבה אבל גם אפשר בעמידה (שו"ת דברי חכמים עמ' רכה. שו"ת רבבות אפרים ג שנט. ועיין שו"ת מנחת אשר א סג, שהג"ר אשר וייס התקשה למה נוהגים לעמוד בזה).
י. בתגובה ל'המקום ינחם', יש לאבל לענות אמן כמו שעונים לכל ברכה או איחול (פני ברוך יא ה בשם הגרש"ז אוירבך. שו"ת תשובות והנהגות א תרצא. ג שעז. ד רעד פ"ט סעי' ט. וכן מובא בשם הגרי"ש אלישיב).
פורסם בשאילת שלמה 436