עלייה להר הבית בט' באב (מאמר)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
ש: לקראת תשעה באב, יום חורבן מקדשנו, יש מקום לשאול כיצד להתיחס לקריאה של כחמישים רבנים לעלות להר הבית?
ת: כחולקים על כחמשת אלפים רבנים שסוברים להיפך, ובתוכם הרבנות הראשית, כמעט כל גדולי הדור הזה וגדולי הדורות במאות השנים האחרונות, כולל מרן הרב קוק ורבנו הרב צבי יהודה, - בגלל חששות חמורים של איסור כרת.
ש: אבל עקרונית, האם יש מצוה לעלות להר הבית?
ת: אנא חפש בגמרא וברמב"ם ובראשונים ובאחרונים ולא תמצא שיש איזו מצוה לעלות לשם. המצאה חדשה. הרי הר הבית נקרא כן, כי הוא ההר של הבית, וכאשר יגיע הזמן לבנות בית המקדש, אז בודאי נעלה לשם כדי לבנותו. ובינתיים אין לנו מה לעשות שם.
ש: אבל הם טוענים שסיבת העליה אינה דתית אלא לשם חיזוק אחיזתנו.
ת: אם כן הפכו את הר הבית לעניין לאומי. כמובן אינינו נגד לאומיות. אנו בעד לאומיות. אנו בעד עלייה, התיישבות וכיבוש הארץ. אבל כל זה נעצר בכותל. מכאן והלאה זה עולם אחר. כך גם אמר מרן הרב קוק לועדת החקירה של הבריטים לגבי הכותל – שעד הכותל אנו פועלים ועושים, מכאן והלאה אנו מחכים לנס. הוא לא אמר כן מפחד הבריטים חלילה, אלא כי זה האמת. ועיין רמב"ם, הלכות בית הבחירה פרק ו, שבכל ארץ ישראל אחיזתנו היא מכח כיבוש, ובמקום המקדש מכח השראת השכינה. לא להפוך הר הבית לענין לאומי!
ש: אז נוותר על האמירה: הר הבית בידינו?!
ת: חלילה! הוא באמת בידינו כמו כל מקום אחר בארץ ישראל, הצבא שלנו והמשטרה שלנו הם השולטים. אבל אין עניינו התנחלות של חלוצים, אלא ענין יותר גבוה לאין ערוך. ועוד פעם, אנו בעד התנחלות, אך לא שם.
ש: אז מה כן שם?
ת: לשם ד'. כידוע דוד המלך רצה לבנות בית המקדש, אבל רבונו של עולם סירב ונימק ששלמה המלך "הוא יבנה בית לשמי". רבי מאיר שמחה מדוינסק, בעל משך החכמה, מסביר עקב פרשת בעל פעור, שאם דוד המלך הוא שיבנה את הבית, יחשבו באומה שזה כדי לחזק את הממלכה ולא לשם שמים.
ש: ובסיכום?
ת: להתמלא אמונה. יבוא יום שאנו נבנה בית מקדשנו.