עבירה על חוקי התנועה - עבירה היא
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
עבירה על חוקי התנועה - עבירה היא
[הרב שלמה אבינר]
אשרי הנשים שהנן זהירות יותר בנהיגה. ייתכן שיש אצלן יותר תאונות זעירות כשפשוף בשעת חניה, אבל תאונות חמורות וקטלניות חלילה, נמצאות בעיקר אצל גברים. על כל פנים, כולנו צריכים להיזהר, לנסוע לאט ולהקפיד על חוקי התנועה.
חוקי התנועה אינם סתם חוקים אשר בדו אנשים מלבם כדי להטריח את הנהגים. אלו הם חוקים הגיוניים, בין-לאומיים, שנגזרו מן הנסיון. כמובן, לא כל העובר על חוקי התנועה, בהכרח נפגע, ב"ה. אבל סטטיסטית, עבירות אלה מגבירות מאוד את הסיכון. על כן אנו אומרים לך: אל תיקח סיכון, אפילו קטן, כי הוא אינו כל כך קטן. תאונות דרכים הן יותר מסוכנות מהמחבלים ימח שמם, והן קוטלות כל שנה כשש מאות איש, ד' ירחם. בנוסף, עשרים אלף פצועים קשה, כאלו שאינם משתקמים אף בעזרת פרוטזה.
סע לאט. גם סימון המהירות המותרת אינו שרירותי, אלא נבדק על פי אמות מידה בין-לאומיות. שוב, לא כל הנוסע מעל המהירות המותרת, כבר נפגע בתאונה, ב"ה. אך ההפך הוא הנכון: התאונות נגרמות על פי רוב עקב עברות על חוקי התנועה: נסיעה במהירות מופרזת, עקיפה מסוכנת, אי עצירה בתמרור עצור, חציית קו לבן מפריד וכדומה. לכן, התרגל לצאת יותר מוקדם ולהגיע יותר מוקדם. עמידה בזמנים היא נימוס המלכים, אומר הפתגם. זאת דרכו לכבד את הזולת, לא לתת לאחרים לחכות לו. גם אתה מלך - ישראל בני מלכים.
יש פַּלפלנים חולניים: שמא מותר 'לחתוך' אור אדום בשלוש בלילה כשהכביש ריק? לא! וכי לַהלכה אתה מתייחס כך ואומר: שמא אטלטל מוקצה ולא יקרה לי כלום. אינך בוחן כל מקרה לגופו, אלא אתה מקבל את עקרון ההכללה, המכונה "לא פלוג". כך הוא גם בחוקי התנועה. לא יתכן שהם יהיו מורכבים, מסובכים ומפורטים יתר על המידה, כך שכל מקרה יצטרך לניתוח עמקני. אל תתחכם, אלא הקפד כמו על הלכות וכמו על הוראות רופאים.
אמר רופא ברוסיה: החולים כאן, בבית החולים, אינם רוצים להתרפא, אינם מקפידים על ההוראות, מלבד אחד, ליפקין, הוא מקפיד על ההוראות כמו על הדת שלו. היה זה רבי ישראל ליפקין מסלנט.
התייחס להוראות "רופאי התחבורה" כמו לדת שלך, באותה דייקנות. 50 קמ"ש זה 50 קמ"ש, כמו שכניסת השבת היא בדיוק.
אל תזלזלו! אמנם קובעי חוקי התחבורה אינם תלמידי חכמים. אך התורה אמרה: "ונשמרתם", וקביעת הפרטים היא בידי המומחים. בכגון זה אומרים: הן הן גופי תורה (אבות ג כג), כלומר עניינים מעשיים בעלי השלכות ומשמעויות של תורה. כך חוקי התחבורה מאפשרים לנו לקיים מצוה גדולה של "ונשמרתם" - לנו ולאחרים.
פעם נסעתי עם קצין ברכב צבאי. הטלפון הסלולרי שלו צלצל. הוא עצר בצד והשיב: כן המפקד! שאלתי: עצרת מפחד קנס או בגלל עצם הדבר? השיב לי: זה לא קנס אצלנו, אלא שלילת רשיון, אך לא בגלל זה עצרתי אלא משום שזה מסוכן, זה שיעור שלמדנו בדם.
יש להתייחס לחוקי התחבורה ברצינות, כמו לחוקים של תורה - ונשמרתם. זה באמת מסוכן. בזמנו אמר מרן הרב קוק שאם היה סנהדרין, היה אוסר נסיעה ברכב, מלבד עניינים חיוניים כצבא, משטרה, אמבולנס. אמרו לו: זה יוריד את איכות החיים, השיב: איכות החיים שלך אינה דוחה את החיים של זולתך (ליקוטי הראיה ב 42).
אדם ירא שמים יתייחס לענייני נסיעות כאל עבודת ד'. כולל הנימוס. מישהו רוצה לעקוף אותך? אל תהפוך לאלים, תקיף ועקשן. זוז הצידה ותן לו ובחיוך. עשה חסד! מה זה שונה מהולך רגל המבקש ממך לפנות דרכו?
אל תתייחס לחוקים כהטרדה אלא כאל הזדמנות לעבוד את ד', כמו שכל חוקי התורה הם גם חובה וגם זכות. הם אמנם עול, אך עול אהוב. אתה נכנס לרכבך וחושב: לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתא, אני מוכן ומזומן לקיים מצוות. לקיים את מצוַת "ונשמרתם", את המצוה להיות אדיב, את המצוה להיות סבלן, "והלכת בדרכיו" - ונסעת בדרכיו.
מי שעובר על חוקי התחבורה עובר גם על חוקי התורה. הגאון הרב יצחק יעקב וייס פסק שהנוסע במהירות מופרזת, יש לו דין רודף (שו"ת מנחת יצחק יח קמח). כמובן, הוא לא התכוון שיש לירות בו, אלא שהוא בבחינת רודף, בהיותו מסכן נפשות. אמנם אין כוונתו לרדוף, אך יש גם דין רודף שלא מדעת.
לנסוע לאט זו תרבות, זה אופי. אפשר לשים קלטת עם דברי תורה, עם דברים מעניינים עם מוסיקה - ולנסוע ברוגע.
גם הטרמפיסטים, לפעמים רועדים מפחד. שמא תאמר: למה עלו? אכן, לו ידעו - לא עלו!
אומר הרמב"ם שהחכם, כשם שהוא ניכר במעשיו ובמידותיו, כך הוא ניכר בהילוכו, והוא הדין - בנסיעתו. "ולא ירוץ ברשות הרבים וינהוג בשגעון" (הלכות דעות ה ח, מהדורת הרב פרנקל). אחרים יראו ויעשו כמוך.
אין זה עניין חוץ-דתי. אם אינך נוסע בזהירות, עברת על התורה, גם אם לא קרה דבר. גם אם לא נתפסת על ידי שוטר, יש לך חשבון עם ריבונו של עולם.
התייחס לכך כמו אל הלכה. כמובן, בשולחן ערוך לא מדובר על תאונת רכב, שם מדובר על תאונה עקב דהירה על סוס (שו"ע חו"מ שעח ח-ט). מה לי סוס, מה לי רכב? - אדרבא, רכב יותר מסוכן.
שים לב, גם מי שהרג בשגגה, נקרא בתורה רוצח (דברים יט ג). הוא אשם בכך שאינו מכבד חיי הזולת, ואינו מתנהג בחרדת קודש במצבים העלולים לגרום נזק לזולת, לכן מגיע לו עונש.
יש להכריז מלחמת חרמה נגד המזלזלים בזהירות בדרכים ולשלול רשיונו של כל עובר על חוק. זה נראה כאכזריות, אך באמת זו רחמנות גדולה של התמימים. גם דין עיר מקלט וגואל הדם הוא מהדינים המוסריים ביותר, כי בזכותו האדם ייזהר.
ידידי היקר, סע לאט!