למה אני אוהב את אשתי (מאמר)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
ב"ה, אני אוהב את אשתי. והיא אוהבת אותי. כמובן, כמו בכל דבר שבעולם, יש עליות וירידות, אורות וחשכים, משברים והצלחות. אבל סך הכל, אני אוהבים. השאלה היא: למה אנו אוהבים? ודאי תאמרו: מה זה משנה למה? העיקר שאוהבים!
לא כן. זה משנה הרבה, כפי שנבאר.
בהתחלה, אדם יכול לחשוב שהוא אוהב אשתי כי היא יפה. לאשה יש סוג של יופי נשי שמושך גברים. אולי זה מה שנקרא אהבה.
אך מהר מאוד אפשר להבין שזו טעות. כי אם הסיבה היא היופי הנשי, אז יש עוד נשים רבות יפות, אז הוא יסתכל עליהן תדיר, וגם עלול לבוא לידי ניאוף, או להסתכל על תועבות באינטרנט ובסמרטפון. אם כן, לא זו אהבה, אלא סוג של הנאה, כשרה או טמאה. באשתו, היא כשרה, באשה אחרת היא טמאה (עיין אורחות צדיקים שער האהבה).
אם כך, אפשר לחשוב שאהבה היא רגש. יש באשה משהו שמרגש גברים וכן בכיוון השני. רגש זה דבר עדין, פנימי, חודר, שובה, תופס, מלהיב. אך גם כאן יש אותה בעיה: אף נשים אחרות מעוררות רגש זה. זאת ועוד, זה טיבו של רגש להיות חמקמק וחולף, ולפעמים נעלם לגמרי, מה שנקרא משבר שחיקת האהבה הרומנטית. אז האם נגיד שנעלמה האהבה?! ודאי שאי אפשר לבסס עליה את האהבה בין איש לאשתו. אלא גם זו הנאה, כשרה או טמאה. באשתו, כשרה, באשה אחרת, טמאה.
ומכאן להגדרה שלישית של אהבה: חברות. ומהי חברות? כריתת ברית. הלא היא חברתך, אשת בריתך, אומר הנביא מלאכי. חבר הוא אדם שאני יכול תמיד לסמוך עליו והוא תמיד יכול לסמוך עליי. כשאני צריך אותו הוא פה, כשאני שמח או עצוב, עני או עשיר, רוצה לשוח את מר לבבי או להתכנס בעצמי – הוא תמיד פה. וגם אני תמיד מוכן עבורו. ב"ה כבר איני לבד. לא טוב היות אדם לבדו. אהבה זו בין איש לאשתו היא אהבת אמת, יש בה נתינה, יש בה השקעה, יש בה מסירות, יש בה אחריות. הלא היא חברתך.
אכן חברות אמת היא דבר גדול, אך גם בה יש בעיה: חברות לשם מה? גם בין שודדים יש חברים! גם בין מושחתים תיתכן חברות. יש גם חברות של אינטרסים: שמור לי ואשמור לך. שלי שלך – אבל שלך שלי. אמנם זו חברות, אך לא למטרה עילאית. בהחלט זו אהבה, אך זו אהבה התלויה בדבר. גם היא עלולה ליפול כאשר האינטרסים משתנים.
לכן יש להגדיר אהבה אמתית, כחברות לשם מטרה אידאליסטית, כגון ללדת ילדים, לגדל ילדים ישרים וטובים, לעזור אחד לשני להיות ישר וטוב ולעבוד את ד' (עיין אורחות צדיקים שם).
לא פשוט לבנות חברות זו, זה דורש מאמץ, אך זהו אושרו הגדול של האדם.
- פורסם בשאילת שלמה 619