לימין שור
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
לימין שור
[אתר מעריב]
לימין שור! כלומר: ליכוד, בית-היהודי, יחד.
ולא שמאל. גם הם יהודים, גם הם אחים, גם הם חברים, גם הם אהובים. אבל אינם מתאימים להנהגת המדינה.
שהרי מנהיג אין קובעים על פי הבטחותיו, כי לא בטוח שיצליח לעמוד בהן, אלא על פי עובדות ומעשים שהיו בעבר, מתוך מחשבה שימשיכו בעתיד.
בודאי שיש לשמאל מעלות שאין לימין, אך אינם מתאימים להנהגה. ובמיוחד בימים אלה שניצבים בפנינו שני מאבקים אדירים: מאבק קשה על שמירת יהדותה של המדינה ומאבק קשה על שמירת שלמות ארצנו. ובמילה אחת: מדינה יהודית! מדינה אמיתית אינה מוסרת מארצה לאויב, ומדינה אמיתית נאמנת למורשתה ההסטורית.
אמנם אם השמאל היה שמאל חברתי שדואג לעניים, היה מה לדון, אך לצערנו מזמן הוא חדל מהיות שמאל חברתי והפך לשמאל פוליטי.
לכן הצבע ימין!
אכן, יש לנו מאבק עמוק על ארצנו. מופעלים עלינו לחצים כבדים לגזול לנו חלקי ארצנו. לערבים יש יותר מ-20 מדינות ושטח פי 500 מארצנו, אך הם חומדים לגזול את כל מלוא רוחב ארצנו ושלב אחר שלב חלקים של ארצנו. וכיון שאין לנו די אומץ וגבורה לומר: זה שלנו! אז גם אומות העולם לוחצות עלינו. לכן צריך, הרבה אמונה, הרבה עוז, וזה אין לשמאל.
לא פחות מזה יש מאבק קשה על יהדותה של ארצנו. עקירת הסטטוס קוו, יביא הפרדת היהדות מן המדינה שתביא הקמת מדינת כל אזרחיה. אך לא בשביל זה באנו לכאן. זאת כבר נתן לנו נפוליאון, שהעניק זכויות אזרחיות ליהודים. מדינת כל אזרחיה, עם זכויות שוות ליהודים, אפשר לקבל באמריקה. העקירה של טבע היהדות של הפרט ושל המדינה הוא חורבן נורא.
בודאי שמפלגות החרדים תילחמנה נגד מגמה הרסנית זו. לעומת זאת לא בטוח שתילחמנה על הארץ, ושמא תהיינה מוכנות לשתף פעולה עם ממשלת שמאל, כמו שהיה בעבר. בל נשכח שהמאבק על ארצנו הוא קרדינאלי, בהיותו עם גויים, כי בינינו, בין יהודים, כבר נסתדר. אם כי גם הבית-היהודי אכזב במקצת, כי הוא מוכן מאז ועד היום, לכונן שלטון עצמי על שטחי A-B בלי נוכחות צה"ל. טעות נוראה היא, כי כל הארץ הזאת שלנו היא, אין כאן A, B או C אלא נחלת אבותינו שד' נתן לנו לנצח.
אבל בשורה טובה יש: העם היושב בציון יותר ויותר סובר: לימין שור! הוא כבר התפקח והבין שאין כל רצון כן מצד הערבים לשלום, בראותו שכל הויתורים וכל הפייסנות לא הועילה במאומה כבר יותר ממאה שנה.
אם כן, יש לפנינו שלוש מפלגות ימין, ויש לקוות שיחד יזכו לרוב, יזכו להנהגה, ויצטרפו אליהם החרדים.
ובין השלושה, אני מעדיף את יחד-העם-איתנו, כי יש שם הכי הרבה יראת שמים. כך הדריך אותנו רבנו הרב צבי יהודה ביחס לבחירת מפלגה: חבר אני לכל אשר יראוך (תהלים). כך כותב הרמב"ם בהלכות מלכים פרק א שהתנאי הראשוני לכל מינוי בישראל הוא יראת שמים. כמובן, כל יהודי חייב להיות ירא שמים, אך עבור מנהיג, שסכנת השחיתות מאיימת עליו, זה חיוני והכרחי. כבר אמרו חז"ל: למה זכה יהודה למלכות - כי הוא הודה על חטאו. יתר על כן, בהלכות כלי מקדש הרמב"ם מוסיף שאם נתמנה אדם עם יראת שמים אך חדל ממנה – מפטרים אותו.
כמובן גם בליכוד יש אנשים יראי שמים, אשרינו, אך הם מיעוט. ובודאי שרוב אנשי הבית-היהדוי הם יראי שמים, אבל כמו בכל דבר יש מדרגות ביראת שמים. שיריון חילונים במפלגה, מה שלא היה מעולם, מעורר תהיות כבדות. וכן הויתורים על הסטטוס קוו למחצה לשליש ולרביע הם דבר שלא היה כמוהו מעולם במפלגה דתית לאומית. הרי אותו סטטוס קוו הוא שחותם חותמת של תורה ושל קדושה על מדינתנו.
לכן נותר לנו יחד-העם-יתנו, שהוכחו בעבר כאנשים יראי שמים וגם מגינים על אחיזתנו בארצנו. ועוד בשורה גדולה יש שם: חיבור דתיים-לאומיים עם חרדים, שהוא חיבור של אמת ולא חיבור תועלתי. בכלל, זה אסון שיש פילוגים באומה, וזה אסון בחזקת שתיים שיש פילוגים במחנה הפנימי של שלומי אמוני ישראל.
אמנם, מפלגה זו קטנה היא, ולכן השפעתה מועטת, אך כיוון שתצטרף למחנה הגדול של הימין, מה טוב ומה נעים. וגם יש לקוות שהקטן גדול יהיה, כשם שזכה להיכנס לברית ,כן יזכה להיכנס לתורה ולמעשים טובים.
- פורסם בשאילת שלמה 375