ידיעה של הקב"ה (מאמר)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
שאלה: איך הקב"ה יכול לשפוט אותנו אם הוא בעצמו לא היה בנאדם ולא עבר את הקשיים שלנו?
תשובה: זו כבר שאלה של חירוף וגידוף. או בלשון חז"ל מי ששואל שאלה כזאת אפשר לתת לו 60 פולסא דנורא. שאלות כאלה הם שאלות של חוזרים בתשובה.. היא נובעת מאי הבנת המילה "ידיעה".
כשאנחנו אומרים אני יודע, והקב"ה יודע- זה אותה המילה יודע אבל זה לא אותו מובן. אבל דיברה התורה כלשון בני אדם. הידיעה שלנו, כפי שמרחיב הרמב"ם במו"נ, אם אתה חושב שמה שהתורה דיברה על הקב"ה במילים אנושיות זה אומר שהמילים האנושיות האלו באמת שייכות להקב"ה אתה מסתבך בהגשמה באלוקות, בע"ז, במתן צורה אנושית להקב"ה. הידיעה שלנו היא בנויה על למידה, בהתחלה לא ידעתי יבמות דף ב, למדתי ולמדתי ועכשיו אני יודע, אני יכול גם לשכוח ואני יכול לעשות חזרות. הצלחתי בעמל רב להכניס לתוך הראש ע"י פעולה לימודית את הדבר הלימודי הזה המכונה גמרא.
ובה.תשובה היודע,המדע והידיעה. אני היודע- אדם שהוא יודע כל מיני דברים. אני לומד את הידוע, כמו מסכת יבמות. בעזרת המדע- השכל, כי אני לא אבן או חתול, אני בנאדם ויש לי שכל. המשכיל, השכל והמושכל. אלו אצלי 3 דברים. הידוע היה קיים לפני שנולדתי ויהיה קיים אחרי שאלך לעולמי, וגם אני קיים בלי הידוע, אני יכול להשתמש במדע אך אני גם יכול להיות עצלן ולא להשתמש בו. אצל הקב"ה אני לא יכול לומר שהוא משתמש ב3 אלו.. יש לו מדע ידיעה וידוע? אם כן אז עשית ריבוי באלוקות. לא שיש כמה אלוהים, אלא בתוך האחד הכנסת כמה אלוהים, הרי הוא אחד ואין יחיד כיחודו" ה' אחד אבל אף אחד לא אחד כמו שהוא אחד. כי אתה אחד, אבל אתה אחד המורכב, הוא לא אחד המורכב. או ב13 עיקרי אמונה- אחד שאם אתה אומר שיש ה' היודע ה' הידוע וה' הידיעה אז זה ריבוי אלוהות. אלא הוא המדע והוא הידוע והוא יודע. האמירה הזאת היא אמירה לא מובנת. אני יודע שזה ככה, אבל אני לא יודע איך זה ככה. זה נקרא ידיעת מציאות ולא ידיעת מהות. הקב"ה גם חיי, הוא לא גם יודע וגם חיי, עשית פירוד באלוקות. הוא גם נמצא, הוא לא גם! כי אתה עושה פירוד באלוקות. אצלו זה דבר אחד. הוא יודע והוא חיי. אתה לא יכול להבין איך הקב"ה יודע. אם היית מבין איך הקב"ה יודע, היית מבין איך הוא. ואם היית מבין איך הוא –היית הוא. "לו ידעתיו הייתיו". הידיעה של הקב"ה היא לא כמו הידיעה שלנו. ההכרה שלנו, מה עובר ועבר ויעבור עלינו, זה לא אותו סוג. אלא שחייבים לדבר, ולכן דיברה תורה כלשון בני אדם, אך אל תהיה טיפש שאם התורה דיברה ככה- אז זהו הקב"ה ממש. אני יודע דבר מבחוץ, אני משתדל שיכנס לתוך ליבי. אני לומד הרבה גמ' עד שאני עוטף בדעת שלי את הידיעה הזאת, אני מעכל אותה וסופג אותה עד שהיא נעשית חלק ממני, וכך מובא בתניא פרק א'.
כמו אותו הביטוי- וידע אדם את חווה אישתו, שזהו קשר פנימי. הקב"ה לא יודע מבחוץ, אלא מבפנים. מהשורשים שלהם, מהיסוד שלהם. הוא יודע ומכיר אותי לאין ערוך יותר ממה שאני מכיר את עצמי, ולכן הוא אוהב אותי. "אוהב את עמו ישראל" כי הוא מכיר בשורש אז הוא אוהב. אוהב זה לא אומר שלא מגיע עונש, אך הוא מכיר מבפנים. אדם משתדל להכיר מבפנים, אך זה מאוד קשר. להכיר את חברו זה מאוד קשה, וגם להכיר את אישתו זה מאוד קשה. אם אתה מרגיש בתוכך מה שאישתך מרגישה- זה מדריגה גבוהה. אבל היא נואמת לי נאומים? היא נואמת לך נאומים כי אתה לא מכיר אותה, והיא מנסה עוד ועוד כדי שתכיר אותה.
מובא בגמ' שאמר שקשה רימה למת כמו מחט לבשר החיי, ושואלים שם איך הוא ידע? מובאים שם 3
תשובות: א. היה לו. ב. סיפרו לו. ג. סוד ה' ליראיו. מה זה סוד ה' ליראיו? זה הברקה ממרומים, רוה"ק, שהאדם מצליח לחוות מה שהיה לחברו. אצל אדם ואישתו לא צריך רוה"ק.
שואל הרצי"ה איך הרב קוק שלא חווה את הקשיים שלנו.. אמר הרציה איך הוא כתב את ספר אורות התשובה שזה עומק הפסיכולוגיה של הקשיים שלנו? והוא אמר- סוד ה' ליראיו. הוא ידע במן רוח קודש פנימית עומק הפסיכולוגיה, התהליכים הנפשיים. אמר ברנר- מלך הסופרים הכופרים- הרב הזה הוא מכיר את זעזועי הנשמה של הדור הצעיר. איך הוא הכיר? הכיר ברוה"ק. אם כי, הכיר ברוה"ק יותר טוב פה משם. מה רוה"ק זה נחלש במרחקים? לא, אלא מה חושבים, הגיע לא"י אז הוא לא זכה למדרגה יותר עליונה? בוודאי שכן.
הקב"ה בוודאי שמכיר את עצמו ואת עצמינו, ואת הקשיים שלנו, ואת הניסיונות והמאבקים שלנו לפני שיהיו. "וידבר ה' אל איוב מתוך הסערה" חז"ל אומרים מתוך שערות ראשו. שערות קטנות בראש מבפנים הקב"ה מדבר אליך. הוא לא מבין השואל מה פירוש הקב"ה מכיר אותנו, הוא מכיר את כל היש. הוא מכיר את היש לא מבחוץ.
פתיחתא דאליהו בהתחלה- "חכם ולא חוכמתא ידיעא מבין ולא מבינה ידיעה" הכל מסוג אחר! אלא אף על פי כן יש קשר. אומר הכוזר- איך בכלל יכול להיות קשר? תשכנע אותי, אני רוצה שתשכנע אותי. יש קשר! הנמלה זה זז? כן, איך? ה' מזיז אותה, אתה רואה שיש קשר, אבל מה זה קשור? יש קשר זה אותו הנושא. רבש"ע הוא רחוק מכל רחוק והוא קרוב מכל קרוב. ולכן כל הברכות- "ברוך אתה"-קרוב. "ה' אלוקינו"- רחוק. כמבואר בנפש החיים שער ג'. הוא "סובב כל עלמין"- מעל כל העולמות, ו"מחיה כל עלמין"- בתוך כל העולמות. טרצדנטי ואמיננטי. או במילים של תורה. הוא קדוש- נבדל, אבל הוא גם מחייה- ברוך. הקדוש ברוך הוא.
איך הקדוש ברוך הוא? התשובה בגוף השאלה- בגלל שהוא קדוש הוא ברוך, אך התשובה האמיתית הוא שהוא גם קדוש וגם ברוך.