חייל המפחד להילחם (מאמר)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
שאלה: מה יעשה חייל שמפחד להיכנס למלחמה?
תשובה: אמנם במלחמת רשות "ירא ורך הלבב" נשאר בבית, אבל עכשיו זו מלחמת מצווה, ובמלחמת מצווה גם "ירא ורך הלבב" יוצא ונלחם. אמנם נשאל: מי צריך "ירא ורך הלבב" ומה הוא יעזור? ונענה: כשהארץ בסכנה והאומה בסכנה, גם החלש יאמר "גיבור אני"! נכון שלפעמים החייל מפחד אבל הוא מפחד עד שהוא יורה את הכדור הראשון ואחר כך הוא מלא עז ומתמלא גבורה. בקרב אין לו זמן לפחד. הוא מתפקד כל הזמן. פעם אחת מישהו עשה איזה בלגן על הר הבית ומאות אלפי ערבים היו ברחוב. בדיוק נסעתי שם, התנפלו על הרכב, שברו את השמשות והיכו אותי בתוך הרכב.
המשכתי לנסוע בזיגזג בין הערבים עם האנשים שהיו מאחורה. הגעתי לשער האשפות, עצרתי את הרכב, הוצאתי את המפתח והתעלפתי. התעוררתי בבית החולים ליד רופא נחמד עם כיפה וזקן שפיץ בזמן שתפר לי את הראש. אמרתי: "איזה נס שהתעלפתי אחרי שעצרתי את הרכב. אם הייתי מתעלף קודם הם היו מחסלים אותי ואת כולם". הרופא אמר: "שום נס. כשאדם בתהליך של מאמץ הוא לא מתעלף. כשהוא גומר את המאמץ מתעלף". לכן, אדם באש הקרב לא פנוי נפשית לפחד. הוא רועד מפחד כשהוא בעורף, כי הוא לא עושה. כשהוא עושה הוא לא דואג, כי הוא עושה.