השגחה פרטית- על כולם? (מאמר)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
בצאתי לקראתך, לקראתי מצאתיך
כפי שראינו במאמרים השונים, אכן יש השגחה על כל אדם עלי אדמות, ואין דבר גדול או קטן שנמסר למקרה, אלא הכל הוא על פי רצון ד'. אך יש אומרים שלא כן משמע אצל רבינו הגדול הרמב"ם, הכותב במורה-נבוכים, שההשגחה האלוהית אינה אחידה, אלא תלויה באדם.
אם הוא דבק בד' הוא זוכה להשגחה צמודה, אם אינו דבק כלל, אין לו השגחה כלל, אם הוא דבק למחצה, לשליש ולרביע, השגחתו היא בהתאם, מידה כנגד מידה. ההוכחה ההגיונית שלו היא מכך שלדעתו אין לבעלי חיים השגחה פרטית, והוא הדין ביחס לאדם אשר בהתנהגותו דומה לבהמה.
זה גם פסוק מפורש: "…הסתרתי פני מהם והיה לאכֹל… ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה…" (דברים לא יז-יח). רק האדם הקרוב לד' זוכה להשגחה (מורה נבוכים ג סוף פ' יז, תחילת פרק יח, סוף פרק נא). והובאו דבריו בקיצור על ידי מרן הרב קוק: "שבהיותו שם נגד עיניו מטרתו העיקרית, שיהיו כל ענייניו לחפץ כבוד השי"ת העליון, הוא מושגח על כל דרכיו בהשגחה פרטית, ויפיק חפצו כי לא יחפץ כי אם טוב" (עין אי"ה, ברכות פ"ב אות כג).
כתוב בספר החינוך שחובה לעשות מעקה, פן ייפול האדם על פי חוקי הטבע, כי רק ענקי עולם כחנניה מישאל ועזריה יכולים לזכות לנס בכבשן האש, אך שאר בני האדם יישרפו באש (מצוה תקמו).
לפי זה, הרמב"ם ועוד כמה חכמים ההולכים באותו כיוון יסברו, שאין השגחה פרטית גמורה אלא רק לצדיקים הגמורים. אך אין לומר כן. קודם כל, כיוון שלא כך סוברים רבותינו האחרונים, כפי שהזכרנו בפעם קודמת, אשר תמכו בכל תוקף בשיטה שיש השגחה פרטית לכל אדם בכל פרט ופרט, וכידוע, ההכרעה תמיד כאחרונים - כיוון שראו דברי הרמב"ם ודברי חכמים אחרים, שקלו כל הדעות בשקל הקודש והגיעו למסקנה. זאת ועוד, גם לו היו החולקים על הרמב"ם, בני דורו, היתה ההכרעה כמותם, כיוון שהם בגדר עדים לעומת הרמב"ם שלא ידע זאת בנבואה או ברוח הקודש, אלא הכריע מעומק חכמתו. אבל, למשל, האר"י ז"ל ידע שיש השגחה, לא מתוך מקור לימודו אלא ראה במו עיני רוחו הקדושה.
אך ככלל אין זו כוונת הרמב"ם. ודאי שהאדם נמסר בידי הטבע, אך אין זה שולל השגחה פרטית, אלא שהיא מסתתרת בתוך הטבע. "אכן אתה אל מסתתר…" (ישעיה מה טו). "הסתר פנים" -אין פירושו שחס וחלילה "עזב ד' את הארץ" (יחזקאל ח יב. ט ט). הוא יתברך נמצא, אך מסתתר, "הנה זה עומד אחר כתלנו, משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים" (שיר השירים ב ט). ההשגחה הכללית חודרת דרך כל הפרטים.
מרן הרב קוק מסביר: "הטבע כמו הנס אינו עזוב מההשגחה הפרטית" (עולת ראיה א שפ). הטבע גם כן כלול בנס… היינו, שלנו נראה כאילו התהלוכה על פי הטבע, אבל בעצם היא בהשגחה פרטית" (מאורות הראיה, חנוכה ופורים עמ' קפח). "ד' יתברך השפיע כח קדוש גם בהטבע שיהיה מתנהג על פי חוקיו, ובפנימיותו יהיה כולו דרד נס והשגחה פרטית" (שם קלז-קלח).
רבינו הגדול, הרמב"ם, לא שינה מאומה באמונת ההשגחה הפרטית, רק ביאר לנו באופן שכלי שהיא מופיעה בשתי צורות שונות: בצורה עליונה גלויה, בצורה נמוכה ומסתתרת בטבע. "ירדו להנהגת הטבע… הוצרכו… שיהיה להם קיום על ידי ההשגחה המוסתרת בסתר הטבע" (שם קלח).
כותב מרן הרב: "שמח היה הרמב"ם, כשצורת ההשגחה קיבלה אצלו צביון של הדרגה שכלית, וראוי הדבר לשמח על זה, מפני שכל זמן שהאמונה הזאת, שהיא מבססת את חיי העולם, היא מונחת בלא תואר שכלי, איננה מתערבת עם כל גלי החיים של הנפש החכמה, השואפת להשכיל" (אורות הקודש ב תקמו).
על פי זה נבין את פרשיית הרלב"ג, שהלך בדרכו של הרמב"ם באופן קיצוני, והשתמע כביכול מדבריו שהוא כופר לחלוטין בהשגחה הפרטית ומאמין רק בהשגחה כללית (הקדמת פירושו על ס' איוב, ספר מלחמות ד', מאמר ד', השגחה), ועל כך מאוד חרה לכמה חכמי ישראל אשר כינו את ספרו "מלחמות ד'": "ספר מלחמות בד'".
אלא בא אותו ענק ללמדנו ש"ההשגחה הכללית הזאת הרי היא יותר חודרת אל כל הפרטים כולם, שהם מצד חֹשכּנו מתתארים לפרטיותם מכל מין השגחה פרטית שאפשר להעלות על הדעת" (שם תקמט). "הרי היא הידיעה של ההשגחה הפרטית, לא בצדה המוקטן, המפרד את הפרטים מן הכללים, וממעט בשביל כך את חייהם, ולא בצורה המבליעה את הפרטים עד שנדמה לעין הסוקר שמציאותם בטלה היא ונכחדת" (שם תיג). "וזאת הנטיה בעומק אמתתה, היתה נטייתו של הרלב"ג, בצדדו כל כך להסביר את התוכן של ההשגחה לצד הכללות, ומוצל הוא אותו צדיק מעוֹן של סילוק השגחה מפרטים" (שם תקמט, ועיין עולת ראיה ב רעד).
גם תורת ההתפתחות של המינים שנראית כמקצצת את האמונה, אינה אלא תיאור שכלי של ההתערבות האלוהית, אשר "בעמקו הרי הוא המקור היותר נשגב ליסוד האמונה " (שם תקמז).
ודאי שיש מדרגות בהשגחה. "הרציונליות מודדת מידת השגחה כללית ופרטית ומחלקת מנות לפי מדת ההשכלה שביצורים" (שם ג קי). אך אין דבר מופקר. "ההשגחה החודרת בכל, ומלאה כל, אי אפשר כלל שתתן מקום למציאות של רע מקרי שלא תעבירו מן העולם ולא תגן על המציאות משחיתותיו" (שם ב תעט). יש רק אופנים שונים של הופעת ד' בנס ובטבע. ואיך להתהלך בעולם של טבע, נבאר אי"ה בפעם הבאה, ונזכה להיות מן הקרובים לד' ויתקיימו בנו דברי רבי יהודה הלוי:
דרשתי קרבתך
בכל לבי קראתיך
ובצאתי לקראתך
לקראתי מצאתיך
ובפלאי גבורתך
בקודש חזיתיך.
==
==