שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

השב"כ- שיח בין ישראלים (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

שיח ישראלים

  • תוכן דף זה הינו פרי דמיונו של היוצר

התיישבתי באוטובוס ואמרתי לשכני לספסל מתוך אנחה כבדה:

- זה נורא, יהודי מתעלל ביהודי.

- באמת נורא. אמר כמי שאינו מעוניין לשוחח.

- בשביל מה סבלנו כל כך בגלות מאנטישמים?! הטעמתי. עכשיו אנחנו אנטישמים של עצמנו.

- כן, כן. הפטיר שכני.

- בשביל מה עליתי מרוסיה? שם היה לי קג"ב ופה יש לי קג"ב!

- איזה קג"ב? תמה.

- נו, אתה יודע, השב"כ.

- השב"כ מתעלל בך? התעניין.

- לא בי אישית, הסברתי, אבל במתנחלים. אני לא מתנחל, אני מפחד, אבל כל הכבוד ליהודים שגרים שם. היה צריך לחבק אותם ולנשק אותם. במקום זה, השב"כ מתנכל להם.

- כיצד מתנכל להם? שאל ברוגע.

- איך אפשר לדעת? הרי הוא פועל מאחורי הקלעים. מכשיל את כל שהם עושים.

- למשל?

- איני יודע. אין לי הוכחות. אבל אני מריח משהו. אל תחשוב שאני פרנואיד. מרוב קג"ב אני מריח שב"כ מרחוק. תראה, אני לא מדבר על גורמים חתרניים העושים כל מיני מעשים פליליים. אני הראשון לומר שמקומם בבית הסוהר. אבל למה להכפיש את כל המתנחלים בגלל כמה פושעים. כך בדיוק התנהגו כלפּינו האנטישמים. בפרשת דרייפוס הצרפתים הנאורים לא צעקו: מוות לדרייפוס, אלא מוות ליהודים. הכללה זו טפשות, הכללה זו רשעות. הם סתם רשעים, השב"כ.

- כולם?

- כן… לא. אני לא מכליל. יש שם כמה רשעים. תראה, אני רופא, גם אצלנו תפסו כמה רופאים שעשו מעשים נוראים, בושה וחרפה למקצוע, אך אין זו סיבה להכפיש את כולם. זה חוסר יושר. זה לא אמת. אם יש דבר שאינני סובל זה חוסר יושר. להכפיש את כל המתנחלים זו מנטליות פרימיטיבית. תראה, בהתחלה גם אני חשבתי שהמתנחלים הם אנשים לא שפויים, טפילים, משיחיים, אלימים, חתרניים ומה לא. אבל מאז שאני עובד שם כרופא, דעתי השתנתה מקצה לקצה. אנשים חרוצים, נחמדים, עדינים, חיילים מסורים. אגיד לך, בתי התארסה עם מתנחל. קצין קרבי, ג'ינג'י נחמד. לכן כל כך כואב לי שהשב"כ מפיץ שקרים על אותם אנשים יקרים. אני אומר לך. הקג"ב יכול ללמוד מהשב"כ, כנופיית מושחתים, מגדול ועד קטן.

- כולם?!

- לא אמרתי כולם. לא תתפוס אותי בהכללות. הרי סבלתי מזה. אומר בזהירות שיש שם מושחתים. בכל מקצוע יש כאלה. אז למה ששם לא יהיו. יש רופאים מושחתים, יש עורכי דין מושחתים ואפילו רבנים מושחתים. אתה רואה אותי בלי כיפה, אל תחשוב שאני לא דתי, סבא שלי היה רב ואני אוכל כשר. חזיר- לא תראה בביתי. אבל בשב"כ יש כמות גדולה יותר של מושחתים.

- מניין לך?

- כמובן, לא אוכל להוכיח, הרי שם הכל סודי, אז הם מסתירים את השחיתות שלהם. ואינני מדבר על אלה שתופסים ערבים רוצחים. לאלה מגיע כל הכבוד. בלעדיהם הכל היה קורס במדינה הזאת. הרוצחים האלה נמצאים בכל מקום, מתחפשים בכל צורה אפשרית. בלי השב"כ לא היינו מחזיקים מעמד. עובדי השב"כ הם כמו כדוריות לבנות העומדות על המשמר כדי לחסל כל פגע. המחלקה הערבית, כל הכבוד. צריך לחבק ולנשק אותם. איזו מסירות נפש! אבל המחלקה היהודית, דבר נורא. איזה הבדל בין אור לחושך!

- תתפלא לשמוע. אבל אלו אותם האנשים שעוברים ממחלקה למחלקה. כך התפרסם בעיתון הארץ לפני חצי שנה.

- אני לא קורא את העיתונים האלו. אבל יש לי חוש. מי שגדל ברוסיה, יש לו חוש לקג"ב או לשב"כ. הם אותו דבר. זה מרתיח את דמי. אתה אולי לא תאמין, ברוסיה היו יהודים בקג"ב שהתעללו בנו. על בשרי חזיתי. אז כשאני רואה זאת כאן, אני שואל את עצמי: זו ארצנו? שב"כ מתעלל ביהודים?!

- אבל במה?

- כל הזמן אתה שואל אותי – במה? במה? כאילו אינך יודע – התרתחתי - בהכפשה של המתנחלים ושל הימין! בדלגיטימציה! אם תרביץ לי לא אכפת לי, ברוסיה חטפתי הרבה. אבל דלגיטימציה, זה הכי נורא. דלגיטימציה של ציבור שלם בגלל מקרים בודדים!

- כן, כן. הנהן עמיתי לספסל בעצב רב. היה ניכר שנגעתי בנימים כואבים אצלו.

- גם בך מתעללים? שאלתי ברוך. הוא לא השיב אך שתיקתו הביעה יותר מהרבה מילים.

- דלגיטימציה? שאלתי. הוא לא השיב, אך נאנח עמוקות. כיבדתי את שתיקתו. לראשונה הסתכלתי באהדה על היהודי הצנום עם הפנים העדינות שישב לידי. הוא היה לבוש בפשטות, עטור בכיפה סרוגה קטנה. טיפוס רגיל. לא חרדי ולא חרד"לי, לא אשכנזי ולא ספרדי, לא תימני ולא אתיופי, לא עשיר ולא עני, לא מתנחל ולא קיצוני, לא ימני ולא שמאלני. במה כבר אפשר להכפיש אותו? במה אפשר לשפוך את דמו בחרב הדלגיטימציה. הייתי שרוי באפלה.

– במה אתה עובד? שאלתי. הוא היסס לרגע, נבוך קמעה. הסתכל אלי בעיניים טובות ואמר:

- בשב"כ…

==






















==