שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: מדוע מתאבלים, הרי הכל לטובה?

תשובה: כאשר אדם מת אנו מתאבלים אעפ"י שאנו יודעים שזה לטובה. מה פירוש "לטובה"? אמנם יוצא מזה טוב, אבל עכשיו זה לא טוב. כאשר קורה לאדם מקרה רע שיוצא ממנו טוב, מה הוא מברך – 'ברוך דיין האמת' או 'שהחיינו'? כתוב בגמרא בברכות (ס, א) שאם יש לאדם שיטפון בשדהו שהרס לו את כל היבול והשיטפון גרר עמו אדמה נפלאה. שגורמת שאחר כך יהיה ליבול פי עשר, מה הוא מברך? כעת יש חורבן וצריך לברך 'ברוך דיין האמת'.

אמנם אחר כך יהיה לו טוב, אז הוא יברך עוד ברכה בעתיד – הטוב והמטיב. כלומר, הברכות הללו נאמרות על ההרגשה ההווית ולא על הרגשת העתיד. א"כ, כשמתים, כרגע זה עצוב. אנו יודעים שבסופו של דבר המוות זה לטובתו של אדם. המוות מפריד בין הגוף והנשמה, הוא מזכך את הגוף והנשמה, הוא מכין את האדם לתחיית המתים. לכן, בתחיית המתים נברך ברכה נוספת. רש"י שואל שאלה דומה: כתוב בסוף פרשת בראשית (ו, ו), "וינחם ד' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו".

רש"י מביא את דברי חז"ל על אפיקורוס אחד ששאל את רבי יהושע בן קרחה: "אין אתם מודים שהקב"ה רואה את הנולד!?". אמר לו: "כן". אמר לו: אבל כתוב "ויתעצב אל לבו". ענה רבי יהושע בן קרחה: "נולד לך בן פעם"? אמר: "כן". "ומה עשית"? "חגיגה". "ולא ידעת שסופו למות"? "כן." "אז מדוע עשית חגיגה"? אמר: "בשעת חדותא חדותא, בשעת אבלא אבלא".

א"כ, השאלה נכונה גם בכיוון השני: מדוע שמחים כשתינוק נולד והרי לבסוף ימות? עכשיו אנו שמחים, וכשימות לאחר מאה ועשרים שנה נהיה עצובים. ולהיפך: כרגע הוא מת, אנו עצובים, וכשיקום לתחייה, נשמח.