האם הצבא הוא מקום עבור לומד תורה (מאמר)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
שאלה: האם הצבא הוא מקום עבור לומד תורה? אולי עדיף שישב וילמד? במיוחד אחרי הבעיות שהתגלו שם בזמן האחרון ביחס לשמירת התורה?
תשובה: לפעמים יש שאלה ועליה תשובה, ולפעמים השאלה אינה כלל שאלה. גם שאלה זו אינה שאלה. היא בושה וחרפה. היא חילול השם. בודאי שלומד תורה צריך ללכת לצבא. כל אדם מישראל חייב - זו גם חובה וגם זכות - וקל וחומר לומד תורה. הוא חייב יותר מכולם.
וכי יואב בן צרויה שהיה יושב ראש הסנהדרין (פס"ר יא ג) לא היה לוחם אדיר?! וכי אבישי בן צרויה שהיה שקול כרובה של סנהדרין (ברכות סב ב) לא הלך לצבא?! ויאיר בן מנשה שהיה שקול כרובה של סנהדרין, הוא שנפל בקרב על עי, כלומר לחם בשורה הראשונה (יהושע ז ה. ב"ב קכא ב)! דוד המלך, הענק שבענקים הרוחניים לא הלך לצבא?! משה רבנו לא לחם במלחמת סיחון ועוג ובעצמו חיסל את עוג?! יהושע בן נון הוא שקיבל תורה ממשה רבנו והוא שעמד בראש הצבא! אברהם אבינו לחם עם כמה מאות חיילים נגד ארבעה מלכים! יעקב אבינו כבש את שכם בחרבו ובקשתו! ומשיח צדקנו יהיה איש מלחמה (רמב"ם מלכים יא-יב)!
וכל זה אינו מפליא. הרי צבא הוא מצוה, אפילו מצוה משולשת: הצלת העם, הצלת הארץ וקידוש השם. ואם כך, לומד תורה צריך לקיים אותה יותר טוב מכולם, לקיים אותה למהדרין.
וזו לא רק מצוה אלא מצוה גדולה מאוד. וזאת מנין לנו? כידוע, אין אדם נכנס לסכנה כדי לקיים מצוה. היוצא מן הכלל היחיד שאדם נכנס מראש למסירות נפש, הוא צבא. אם כן, ודאי שזו מצוה גדולה.
באשר לטענה שיש דברים בעייתיים בצבא מבחינה והיה מחניך קדוש, היא נכונה, ויש לתקן בכל תוקף. אך כאן נשאלת השאלה: כיצד הדבר יתוקן? - האם בכך שלומדי תורה יהיו בצבא, או שישארו בבית ויחכו שבנס הכל יבוא על תיקונו? הרי מי ששותף, משפיע, ומי שעומד מרחוק ,מתבכיין. כבר עשינו את הטעות המרה הזו לצערנו ביחס להקמת המדינה וקביעת אופיה.
זאת ועוד, אם יש קשיים בתחום הטהרה בצבאנו, מי יותר עמיד נגדם – אדם עם יראת שמים או אדם חלש ביראת שמים? בודאי אדם ירא שמים!
לכן, בחור ירא שמים, לומד תורה, תלמיד חכם, תלמיד ישיבה – לך לצבא.
חזק ואמץ! וכמו שד' אמר ליהושע בן נון: חזק ואמץ בתורה, חזק ואמץ בצבא.
אשרינו שיש לנו צבא, עם כל הבעיות שבו. הבעיות תיפתרנה, זה בטוח. הכל יבוא על תיקונו. כי ד' מתהלך בקרב מחניך.
- פורסם בשאילת שלמה 521