דתיים-לאומיים אינם שנואים
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
דתיים-לאומיים אינם שנואים
[הרב שלמה אבינר]
שאלה: ברור ששונאים את הדתיים-לאומיים ובמיוחד מתנחלים. לכן החליטו למחוק אותנו: הרסו את גוש קטיף, את צפון השומרון, הכניסו בנות לצבא, רצו לפגוע בהסדר, ועוד. גם הממשלה הקודמת הרסה את יש"ע וגם ממשלה זו. זו ממשלת רשע ועלינו להילחם בה. נגמר הזמן לחבק. זו כבר לא ממשלה ציונית, לכן היא רוצה למחוק אותנו, והבא למחוק אותך, השכם למוחקו. ואם יישפך דם - מה טוב. אל תפחיד אותי: "מלחמת אחים!", כי הם לא אחים, הם שונאים אותנו!
תשובה: די, הרגע. חדל מתסביך הרדיפה. כמובן, אלה שלא חושבים כמוך, גורמים לאסון נורא. לאובדן דרך נורא, אז זה לא אישית נגדך. זו בעיה כללית של חולשה.
הממשלה הזאת וחלק גדול מהעם ההולך אתה ביחס ליש"ע, אינם בוגדים בציונות. הם כן ציונים והנימוקים שלהם הם ציוניים. רק שהם מפחדים מסכסוך במזרח התיכון וכדי להשקיטו הם מוכנים לשלם מחיר יקר. הם טועים אך הם ציונים.
1. הם מפחדים מהשד הדמוגרפי, מחמישה מליון ערבים, שניים בישע, אחד וחצי בעזה, ואחד וחצי בקו הירק.
2. הם לא יכולים להתמודד עם מצבנו המדיני של "כובש", שאינו זוכה להכרה בין לאומית.
3. ועתה הם מפחדים מאיראן ומחזרים אחר תמיכה אמריקאית. האיראנים משוגעים שמכינים פצצה גרעינית ואינם נרתעים ממכה חוזרת שתהרוג אצלם מאות אלפים, כי הם מלמדים על ערך מות קדושים, מטפחים שהחיים הם אפס לעומת המוות המהווה פתח לעולמות טובים, והם אותם אירנים ששלחו ילדים בני 12-14 להתפוצץ על שדות מוקשים כדי לפלס את הדרך לצבאם. במיוחד שאם ימסרו את הנפש, הם יזכו להופעת האימאם ה-12, הגואל המסתורי, שמת לפני מאות שנים אך באמת עדיין חי והוא המשיח. אז הם רוצים להציל חמשה מיליון יהודים על חשבון חמישים אלף יהודים. אחוז אחד, ומתייחסים לזה כאל ניתוח מכאיב אך הכרחי.
ודאי הם טועים טעות נוראה. אך עם תפיסתך הפשטנית, עוד מעט תגיד שהרצל לא היה ציוני בהיותו מוכן לתוכנית אוגנדה מפחד שואה. ואולי גם תגיד שהצבא שלנו לא ציוני. ודאי הם מכינים הרס יש"ע חלילה ועוד כמה חורבנות. ודאי הם טועים ומפחדים. לא! אין לפחד כלל. לא מדמוגרפיה, ולא ממחבלים ולא מאירן. אבל זה לא נגדך אישית. זו עדיין מדינה שלך, עדיין יום העצמאות שלך, עדיין תקווה שלך, אלא שיהיה קשה.
אבל כמדומני שאינך מפונק, שאינך קנאי, שאינך רדוד, שאינך סתם מתלהב כמו נער. לכן המשך להיאבק יחד אתנו. זה בידינו. רב כוח לנו. בכוח זה לא ילך, רק במוח, אך אנו מסוגלים לשכנע, ולהפוך את כיוון הבוכנה במכונת הקיטור.
המשך להיאבק כדי ש"היה לא יהיה". ובוודאי אל תנבא "היה לא יהיה" כי הכי חומר זה לאבד תקווה. הכי חמור זה הייאוש. הכי חמור זה להתהלך מדוכא כמיעוט נרדף. אל תתחפר! הרם ראש!
ואל תתלה אמונתך בהצלחה או בכישלון. אלא כמו שאמרו חנניה מישאל ועזריה: ד' יכול להציל אותנו, אך גם אם אינו מציל אותנו, יהיה ידוע לך שלא נשתחווה לאל שלך (דניאל ג יח. מובא ברש"י על ונקדשתי בתוך בני ישראל, ויקרא כב לב).
דע לך שאוהבים אותנו, רוצים אותנו, ומעוניינים בנו. דע לך שיש לדתיים לאומיים תלמידי מרן הרב קוק למיניהם ולגווניהם כוח גדול ועצום, כוח לשנות את הכל. כמובן לא בן רגע. לכן חדל להתנתק ולהתגודד, להתאמלל ולילל. דע שמפתח ההווה והעתיד אצלנו.
איננו אומרים זאת מתוך גאווה, אלא מתוך ענווה, שהרי אנו קשורים לכל כלל ישראל. כידוע, יש באומה שלושה זרמים, כדברי מרן הרב קוק (אורות, אורות התחיה יח): דתי, לאומי, והומניסטי. ואנו בצומת הדרכים, ולכן אנו נקראים להיות הנהגה. אולי יש יותר דתיים מאתנו, יותר לאומיים מאתנו, ויותר הומניסטיים מאתנו. אבל אנו מקיימים בכל מכל כל, "כי יש לי כל". אשרינו שיש לנו ציבור דתי-לאומי. אשרינו שד' בחר בנו להיות לישועה לעמנו, אשרינו על אף ההבדלים הקטנים בינינו, שעלינו לגלות רוח גדולה ולא לתת להם לחצוץ בינינו.
העם מוקיר אותנו. כן. אוהב ומוקיר. כן.
רק אל תשדר שאתה שנוא. זה גול עצמי, אל תהיה עצבני. זה גול עצמי. אל תאמר ביטויים קיצוניים. זה גול עצמי. אתה לא מרוויח בזה דבר, רק מפסיד, ידידי.
נתחבר למה שרבנו הרב צבי יהודה כינה "משזרת הכוחות הבריאים שבאומה", מתוך כך לכל האומה נפיח רוח של אמונה, של עוז, של גבורה, של שמחה. נשיח נשמה. יכול נוכל, כי רב עוז לנו, לעזרת ד' בגיבורים.