דעת הראי"ה והרצי"ה על עלייה להר הבית בזמן הזה (מאמר)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
שאלה: יש טוענים שמרן הרב קוק ורבנו הרב צבי יהודה אכן התנגדו לעלייה להר הבית בזמנם, אבל לו היו חיים היום, הם היו משנים דעתם משום חילול השם הנורא שם, כי כל שינוי שם גורם ללחץ אדיר מהערבים ואומות העולם, והבעלות של הוואקף המוסלמי יותר חזקה כיום מימי מלחמת ששת הימים. הלא מידי פעם יש פוסק שאומר שאם רבו היה חי במצב העכשווי, הוא היה משנה את עמדתו?
תשובה: באופן פשוט, טענה כזו היא דרך לחלוק על רבו, מה שנקרא לחלוק בידיים נקיות. בדרך זו אפשר להפוך את כל הפסקים של רבו.
אמנם ראינו כמה פעמים שגדולי ישראל שאמרו כן על רבותיהם. למשל, בספר אם הבנים שמחה (ב, ה), הג"ר ישכר שלמה טייכטל כותב כן על רבו האדמו"ר ממונקאטש, שהיה מההכי אנטי ציונים (עי' שו"ת מנחת אלעזר יו"ד תנד): "אילו היה רבינו בעל 'מנחת אלעזר' בחיים אתנו, וראה את כל אשר הגיע לנו מהגזירות הנוראות ומהריגות שעשו בנו, ר"ל, גם הוא היה מודה שנעזוב את ארצות הגלות ונלך לארץ ישראל שנתנו לנו מלכי ארץ, ולא נמתין עד קריאת המשיח".
בדומה, הגרי"ד סולוביצ'יק, נשיא המזרחי בארה"ב, אמר בס' חמש דרשות (במאמר ויחלום יוסף חלום): כאשר באתי לאמריקה, באתי בתור איש 'אגודה' כמו סבא, הרב חיים מבריסק. ר' חיים מבריסק לא היה רק הסבא של הגרי"ד, הוא אבי כל השיטה, כל התורה. ר' חיים היה ב'אגודה', נגד שיבת ציון ותנועת תחיית האומה בארצה. ברם, אמר הגרי"ד: אני בעד. זה לא בא בפתאומיות. לילה אחר לילה לא ישנתי מרוב הרהורים, ובסוף נעשיתי 'מזרחי'. אמנם, אני לא חולק על סבא. קיימים 'צוויי דינים' – שני דינים: סבא חי לפני השואה, ואני חי לאחר השואה. אם הוא היה חי אחרי השואה, הוא היה נעשה 'מזרחי'. הייתי לפני השואה, והייתי אגודה, אך השואה הוכיחה שהמזרחי צדק במה שהם אמרו שמסוכן בגלות (ועיין ס' נפש הרב עמ' פח הערה 28).
אמר רבנו הרב צבי יהודה, שהשואה היא אסון כל כך נורא שאי אפשר להבינו, ברור שהיא הנהגה אלהית, כעין בת קול מן השמים, שיש להינתק מהגלות.
אכן, באופן רגיל, אנחנו לא יכולים לטעון טענת שינוי אצל רבו, אבל השואה היא דבר אחר לגמרי.
לכן אי אפשר לטעון שמרן הרב קוק ורבנו הרב צבי יהודה היו משנים דעתם לגבי עלייה להר הבית, ובמיוחד כי המצב העכשווי לא כך כל שונה ממה שהיה ממלחמת ששת הימים עד עכשיו. הערבים תמיד השתדלו לשלוט על המקום אבל המדינה תמיד החליטה על הסדרים שם. יתכן שאנחנו לא תמיד מסכימים עם החלטות הממשלה, אמנם אין לנו את כל המידע שיש להם ויכול להיות שנסכים אם היה לנו, אבל האמת תיאמר שאנחנו השולטים שם. הר הבית היה בידינו, וברוך ד' הוא עדיין בידינו.
יוצא, שמה שנשאר בידינו זה דברי מרן הרב קוק ורבנו הרב צבי יהודה שאסרו בכל תוקף את עלייה להר הבית (עיין דברי מרן בשו"ת משפט כהן סי' צו). והעיקר הוא שנימוקי מרן הרב ורבינו לא שייכים לעניני שליטה אלא לעניני קדושה.
יתר על כן, כתב מרן הרב קוק ביחס לעלייתו של הברון רוטשילד להר הבית: "פגיעה אחת בקדושת בית חיינו עולה לנו על כל מליונים של ישובים מעשיים" (אגרות תרע"ז). וכן פסק רבנו הרב צבי יהודה בכל תוקף שאסור לעלות להר הבית בלי שום חילוק בין אזורים שונים בהר (לנתיבות ישראל ח"ב מאמר מה. להלכות הציבור עמ' קד). זאת ועוד, "יש להתהלך בחרדה ופחד מסביב להר הבית. כל המחקרים וכל החיטוטים, בין אלה המכונים הלכתיים ובין אלה המכונים מדעיים, נכללים בכלל רקיקה מקל וחומר" (שיחות רבנו 21).
לפיכך אנו חוזרים על דברי רבותינו ומזהירים על מה שהזהירונו מכבר שכל איש ואשה אסורים להיכנס לכל שטח הר הבית, בלי הבדל דרך איזה שער שנכנסים בו. ומלבד עצם הזהירות מאיסור חמור זה של פגיעה בטהרת מקום הקדש והמקדש. יש גם מצוה רבה של מורא המקדש ושמירתו.
ובזכות זאת יזכנו הקב"ה לתשועתו המהירה להחיש גאולתנו השלמה ונשמת בנועם ד' ולבקר בהיכלו ולעובדו בלבב שלם במהרה בימנו אמן.
- פורסם בשאילת שלמה 521