דם רעך!
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
דם רעך!
[הרב שלמה אבינר]
נשפך דם יהודי ואין מזדעזעים! הממשלה והצבא אינם מטפלים ואינם מכים את הרוצחים, אלא מבליגים! נורא ואיום!
דוד המלך, לבו היה נקרע מכל דם יהודי שנשפך. במזמור ע"ב בתהילים, הכולל הדרכות מדיניות לבנו, כתוב: "מתוך ומחמס יגאל נפשם וייקר דמם בעיניו" (עב יד).
לפעמים, אנשי הצמרת הביטחונית מנסים להרגיע: "בסך הכל, אנחנו מחזיקים את הביטחון ברמה סבירה, מבחינה סטטיסטית אין כל כך הרבה פיגועים". אך לאישה שבעלה נרצח, לא אכפת הרמה הסטטיסטית. וכי נאמר לה: "מבחינה סטטיסטית בעלך חי"?!
מספרים על פרופסור לסטטיסטיקה שטבע בנהר אשר עומקו הממוצע חצי מטר. אך המקום שבו נמצא היה עמוק, לכן טבע.
לא די לעשות חשבונות של האומה בגדול. משל למה הדבר דומה? לקדוש-ברוך-הוא יש השגחה כללית וגם פרטית. הרמב"ם מביא בספרו מורה-נבוכים, שאריסטו היווני אינו מאמין בהשגחה פרטית. עבורו, טביעת ספינה עם אלף אנשים היא כנפילת חתיכת בוץ על אלף נמלים: העיקר שבעולם נותרו נמלים ואנשים. שכל הנמלים יִכלו וכל האנשים יטבעו - זה לא. אך אם טבעו אלף אנשים, יישארו די. כך במדינת ישראל נותרו עוד ששה מליון יהודים, וחסרונו של יהודי אחד אינו ניכר.
חס וחלילה! השלטון אינו ממונה רק על הכלל. ברור שאנו בעד כלל ישראל, אך גם על הפרט יש לשמור. יש ללכת בדרכי ד': השגחה פרטית (גנזי הראיה ו' 16).
אגב, באותו מזמור (עב) כתוב: "וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ. לפניו יכרעו ציים ואויביו עפר ילחכו" (ח-ט), וליד זה: "יחוס על דל ואביון ונפשות אביונים יושיע… ויחי ויתן לו מזהב שבא" (יג-טו). אותו מלך הנו "ימני" המכניע אויביו ושולט על כל מלוא רוחב ארצו, ויחד עם זה "שמאלני" הדואג לעניים ומעניק להם מכספו. הוא שמאלני אמתי הדואג לאחיו העניים, ולא שמאלני מזויף הדואג לאויבי עמו על חשבון אחיו.
אם שר מרוויח ארבעים אלף שקל לחודש, ויש יהודי רעב ללחם - והרבה יש כאלה בארצנו - עליו לתת לו מכיסו. קל וחומר שידאג שלא יישפך דמו.
אסור שיהודי יירצח על ידי מחבלים! מי שפוגע ביהודי צריך לדעת שלא נרפה ממנו, נחפש אותו במטה, נשלוף אותו בפיז'מה והוא יבוא על עונשו, הוא ומי שנתן לו את הנשק, מי שהסתיר אותו, ומי שהסית אותו. ירעד ויפחד - כולם יראו וייראו ולא יזידון עוד.
אך אם מבליגים, מה ימנע את הפשע?! אמר ראש ממשלתנו: לא יגררו אותי למלחמה. מי דיבר על מלחמה?! אנו מדינה ריבונית ובתוכה יש רוצחים. אנחנו איננו נגד גויים, איננו נגד ערבים, איננו נגד מיעוטים. אך מי שעסוק ברצח במדינתנו, צריך להיענש שוק על ירך, כך שזה יוציא ממנו ומכל חבר מרעיו את החשק לחזור על זממם.
לפעמים משיבים קברניטי הביטחון: וכי רצונך שנציב חייל או שוטר בכל מטר מרובע? שוב תירוץ אווילי! ביטחון אינו רק נקודתי, הוא בעיקר כוללני. יש לנהל מדיניות הרתעה כזאת שאף אחד לא יחשוב או יחלום לפגוע ביהודי.
האם יהודי במדינה ערבית מעלה על דעתו לעמוד בפרשת דרכים ולירות על ערבים? ודאי שלא. הוא יודע שלא כדאי לו.
איננו מזלזלים ב"השגחה הכללית" של הצבא. בהחלט הוא מחזיק טוב את המדינה נגד מאתיים מליון אויבים. טוב מאד, אך לא די בכך. צריך גם השגחה פרטית, דאגה לכל יהודי ויהודי, שיהיה מוגן.
נתעשת, נתחזק, ונראה ימים טובים.