בריחה או ירייה
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
ציות לפקודה - בריחה או ירייה
[שו"ת רדיו]
שאלה: ראיתי חיילים שברחו מנוער ערבי שזרקו עליהם אבנים, האם יש לציית לפקודה בריחה או להפר את הפקודה ולירות על הפורעים?
תשובה: ברור שחייל לא יכול לקבוע מדיניות. הוא לא יודע את כל הנתונים, ולפעמים יש נתונים מורכבים. יש מדיניות מסויימת. למשל, לפעמים צריך להתחשב באמריקאים, כמובן שהם לא מנהלים את הצבא, אך לפעמים צריך להתחשב במה שהם אומרים. אנו חייבים להתחשב. אנחנו מדינת עצמאית אבל לא מדינה אוטרקית, כלומר מדינה בודדת על פני כדור הארץ. איננו מדינה בודדת ואנחנו זקוקים למדינות אחרות, כמו שהם גם צריכות אותנו.
במלחמת יום הכיפורים, נגמרה לנו את התחמושת, והיה מצב מאוד מאוד קשה. למזלינו האמריקאיים עשו גשר אווירי והביאו לנו עוד תחמושת. אגב ליתר ביטחון חימשנו טילים עם ראש חץ גרעיני, כפי שנמצא בספרות הצבאית-פוליטית של העולם. אך א"א לחמש טילים גרעיניים בסתר, לבסוף גילו זאת והרוסים קידמו ספינות עם טילים גרעינים נגדנו, וגם אז האמריקאיים עזרו לנו ואמרו להם: סטופ! אלו לא דברים פשוטים. כל הדברים המדיניים קשורים אחד לשני, הכלכלה, הביטחון וכו'. לכן, אנחנו לא יכולים לעשות כל דבר בדיוק כמו שאנחנו חושבים ורוצים.
על כל פנים, חייל לא יכול לעשות מה שהוא רוצה. יש מקרים יוצאי דופן שהחייל רואה שהפקודה היא טעות בעליל. לדוגמא: המפקד אומר: תירה, והחייל רואה את חברו ממולו. או: תחסל את הטנק, והוא שם לב שהטנק שלנו. הגדרת "בעליל" היא שברור לחייל שאם המידע היה בידי הקצין- הוא היה נותן הוראה אחרת.
החייל צריך למלא את החלק שלו ולהיות חייל ולא רמטכ"ל. יש סיפור על הנשיא וויצמן. פעם אמר הנשיא קרוטוב, נשיא רוסיה: "אני הנשיא של המדינה עם הכי הרבה שטח". אמר הנשיא רוסוולט, נשיא אמריקה: "אני הנשיא של המדינה עם הכי הרבה כסף". אמר הנשיא וויצמן: "אני הנשיא של המדינה עם הכי הרבה נשיאים". היום במדינת ישראל יש בערך ששה מליון ראשי ממשלה, ששה מליון רמטכ"לים, ששה מליון רבנים, ששה מליון רופאים, ששה מליון פסיכולוגים וכו'. כל אחד בטוח שהוא יודע ומבין את הכל. אי אפשר ככה. פרופסור כותב מאמר באינטרנט, ותוך דקה יש מאה תגובות: אתה טמבל, אתה לא יודע כלום וכו' וכו'. אדם בטוח שלאחר שקרא רבע מאמר על נושא מסויים שהוא כבר יודע את הכל באותו נושא. לפעמים צריך קצת שכל וקצת ענווה, ולדעת שאנחנו לא יודעים את הכל ולא מבינים את הכל.
יתכן שבאמת לפעמים הרמטכ"ל יטעה, או שר הבטחון, או ראש הממשלה, כל אחד יכול לטעות, ולמרות זאת צריך להקשיב להם. מסביר ספר החינוך (סי' תצז) שעדיף להקשיב למלך גם אם הוא לפעמים טועה מאשר שכל אחד יעשה מה שהוא חושב, שהרי אז יהיה כאן הפקרות.
הספר שופטים דבר זה מוזכר שלושה פעמים (יז, ו. יח, א. כא, כה): אין מלך בישראל. ומיד לאחר מכן מוזכר פעמיים (יז, ו. כא, כה): "איש הישר בעיניו יעשה". וכן היה: שבט בנימין עשה נבלה, ואז הרגו כמעט את כל שבט בנימין, ומכיון שאנשי יבש גלעד לא הסכימו להרוג את שבט בנימין, הרגו גם את אנשי יבש גלעד. לאחר מכן היה פסל מיכה, פלגש בגבעה, מלחמות יהודים ביהודים וכו'. אנחנו לא מעוניינים בעוד מלחמות יהודים ביהודים.
בינתיים, חייל הוא חייל ולא רמטכ"ל. נברך את החייל שבעז"ה יהיה רמטכ"ל ויביא ברכה על העם ועל הארץ.
- פורסם בשאילת שלמה 260