ביטול לשבעה נקיים? (מאמר)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
אין ביטול לשבעה נקיים
שאלה: התפרסם ספרו של רופא, המיועד לציבור הרחב, הטוען לביטול שבעה נקיים, כדי לפתור את בעיית העקרות הדתית של אשה בעלת מחזור קצר, היינו שזמן הביוץ חל בתוך שבעה נקיים. מתוך כך, הוא ביטל ביטול גורף, כיון שלדעתו זו רק חומרה שנשים נהגו בה, כפי שהביא רבי זירא, ואם החכמים באותה תקופה היו יודעים שהנהגה זו יכולה לעכב פריה ורביה, לא היו גוזרים אותה.
תשובה:
א. קודם כל, יש להעיר, שלא מחדשים חידושים להלכה בעזרת בקשת הסכמתו של הציבור הרחב, עם כל חביבותו, אלא על ידי שמציעים אותם חידושים בפני גדולי הפוסקים שבדור.
ב. שנית, יש להעיר שדעתו זו של הרופא, עם כל זכויותיו, הינה חסרת ערך מבחינה הלכתית. שלומי אמוני ישראל לא יתייחסו אליה כלל, כי דרכם לשאול רבנים, לכן היה ראוי לא להגיב כלל. אך כיון שדעה זו עלולה לעורר תקוות שווא אצל בנות ישראל היקרות, שיש כאן פתרון פלא חדש, חובה לברר את גריעותה.
ג. לגופו של עניין, דבריו של הרופא אינם נכונים, לא מבחינה עובדתית ולא מבחינה הלכתית.
ד. מבחינה עובדתית, עקרות נדות הינה נדירה מאוד (גם לא כל עקרות של אשה דתית נובעת מסיבה דתית. יש עוד סיבות רבות, כמו סיבות פסיכולוגיות לעיתים). בעיה זו תמיד נפתרת באופנים שונים, הן הלכתיים והן מעשיים.
ה. הפתרונות המעשיים הם הזרעה מלאכותית או גלולות שדוחות את הביוץ לזמן יותר מאוחר, וזה פתרון נוח מאוד.
ו. כאן חובה להעיר על הטיעון שהגלולות מסוכנות וגורמות נזקים בריאותיים לנשים. זהו טיעון אנטי-מדעי. הרופאים אינם נותנים תרופה עד שנבדק הלוך וחזור שאין בה נזק. הרפואה בודקת את עצמה ללא הרף, ומשרד הבריאות של מדינת ישראל הינו מאוד מחמיר במתן אישור. כמובן, תמיד תיתכן תקלה, אך היא זניחה לחלוטין. אם נתחיל לחשוש מחששות רחוקים, נשבית לגמרי את כל החיים. למשל, נחדל לנסוע באמצעי תחבורה, מחשש תאונה, ואף נחדל ללכת ברגל, מחשש פגיעה בהולכי רגל, ואין לדבר סוף.
ז. יש גם פתרונות הלכתיים. יש פוסקים שהתירו לקצר מחמישה ימים לארבעה ימים, אף לאשכנזים. יש שהתירו להתחיל מיד שבעה נקיים כאשר האשה נקיה בתנאי שלא קיימה אישות. יש אפילו שהציעו שפופרת. יש פוסקים הנעזרים במקרים כאלה בשיטות מקילות ביחס לצבעים. אכן ייאמר כאן שבאופן כללי, גדולי הפוסקים, הן חרדים והן לאומיים, אינם נרתעים מפתרונות הלכתיים יוצאי דופן בשעת דחק גדולה, אבל אין זה הדרכה כוללת לציבור כולו ולכל המצבים.
ח. אין זה נכון לומר שחכמים לא ידעו שחומרת רבי זירא עלולה לגרום בעיה בפריה ורביה. הרי הם שלמדונו שאין אשה מתעברת אלא סמוך לטבילתה. ידעו ולא חששו.
ט. באשר לעצם החומרה של רבי זירא או של בנות ישראל. קודם יש להעיר שקדמו לה תקנות רבי יהודה הנשיא, עקב קלקול הווסתות והספקות הגדולים שנולדו עקב כך. על יסוד חומרת החכמים, הופיעה חומרה נוספת של בנות ישראל שהזכיר רבי זירא, שעל כל דם יושבים שבעה נקיים (רמב"ם הלכות איסורי ביאה יא ג-ד). אכן בנות ישראל קיבלו על עצמן כלל פשוט ולא מסובך, השווה לכל נפש, - שכידוע זהו היתרון של עקרון ההכללה, המכונה "לא פלוג". בנות ישראל נהגו, אך חכמי ישראל קבעו את זה כהלכה ברורה. חכמים מציינים בגמרא את ההלכה הזו כדוגמה של הלכה פסוקה שאין עליה עוררים ופקפוקים (גמ' ברכות לו א).
י. הדיון ההלכתי על האפשרות להקל בשבעה נקיים לא נולד היום, אלא החל לפני יותר ממאה שנה, וגדולי הפוסקים לא הסכימו להקל. החתם סופר ועוד פוסקים אפילו לא ראו אפשרות לבטל, גם כאשר היה חשש ביטול פריה ורביה וגירושים, כפי שמביא הגרש"ז אוירבך (שו"ת מנחת שלמה תנינא ב עב). אכן, זהו כלל גדול בהלכה שלא דוחים פסיקה כללית לטובת מקרה פרטי. אדרבה, יש והפרט מפסיד בגלל תועלת הכלל. יש רק פוסקים בודדים שהסכימו לצרף זאת כסניף, אבל לא קם פוסק אחד לבטל. עיין מהרש"ם, דעת כהן, הרב צבי ועוד.
לסיכום: שבעת הנקיים לכל בנות ישראל היא הלכה פסוקה שאף פוסק לא יזיז. עקרות דתית היא בעיה נדירה שתמיד ניתנת לפתרון.
נלקח משאילת שלמה 204