באהבה/במלחמה ננצח
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
באהבה/במלחמה ננצח
[הרב שלמה אבינר]
שאלה: אמרנו "באהבה ננצח" אבל טעינו. כנראה שהסיסמה הזאת יפה מאד בשיעורים או במאמרים, אך במציאות היא אינה מוכיחה את עצמה. אהבנו והפסדנו. לכן בפעם הבאה שיבואו לגרש אותנו מביתנו, לא נהיה נחמדים אלא הפעם ננקוט בקו אחר: נילחם ונעצור בכוח. יתר על כן, נפרסם מראש שלא נשב בחיבוק ידיים בלי לעשות מאומה, ובוודאי זה ישמש הרתעה.
תשובה:
א. אתה מציע מאזן אימה. אך לפני שנדון אם זו דרך טובה וישרה, יש בכלל לדון אם היא מועילה. לא צריך חובבן כדי להמציא את הגלגל מחדש, אלא לבחון את הניסיון שהצטבר עד כה בתחום.
ב. המושג של מאזן האימה BALANCE OF TERROR או הרתעה DETERRENCE, DISSUASION , לקוח מתחום המלחמה. מאז התפתחות כלי נשק רבי עוצמה וארוכי טווח עם יכולת של השמדה המונית והנחתת מכת מוות על האויב - מאזן האימה החליף את מאזן העוצמה, ערער את תוקפן של אסטרטגיית הגנה, והרים על נס את האיום בפעולות תגמול הרסניות.
ג. אך בנדון שלנו אין לך במה לאיים, הרי כוחות הביטחון חזקים ממך. אם תתכננן "לשבור לציונים את השיניים" כאותו שיר חרדי אומלל, נראה מי ישבור שיניים למי. במילים אחרות, הרי לא תרצה להשתמש בנשק נגדם, וגם אם תרצה, הם יגברו עליך. גם לא תרצה מלחמת אזרחים, גם אם תרצה, לא תנצח. אלא במה אתה מאיים? בוונדליזם, ברכוש של צה"ל! הוצאת צה"ל מן היישובים! סירוב לקחת חיילים בטרמפ או למכור להם דלק! אין זה מאיים על אף אחד.
ד. אם קומץ קטן רוצה לכונן מאזן אימה יעיל, עליו לשוות לעצמו תדמית של משוגע המוכן לכל פשע נורא ביותר, כגון לזרוק בפועל רימון בכנסת. וזה הרי לא תעשה.
ה. וגם אם תעשה, זה לא יעיל, כי אתה ניצב מול דור קשה כעץ, שאינו מפחד מכלום, ודבר "אינו מטיל עליו שום אימה ופחד... בין מוחשי, בין ציורי, בין חומרי, בין רוחני. הצרות והתלאות הנוראות עשוהו לנוקשה ועז, עד שכל בלהות ופחדים לא יזיזוהו" (הדור, עקבי-הצאן, קיא).
ו. לבד מזאת, נשכחה כאן הנחת יסוד, שמאזן אימה אינו יעיל אלא בין עמים אויבים כגון המלחמה הקרה בין רוסיה לאמריקה, או קבוצות עוינות באותה מדינה - אבל אנחנו עם אחד ועוד דברים רבים משותפים עלינו לבנות יחד. זו הנחה מקדימה השוללת כל התנתקות נפשית בינינו.
ז. אל תיתפס לשיטה הדמגוגית הידועה של הדיכוטומיה המדומה של שלילת האמצע: או מאזן אימה או חיבוק ידיים. יש פתרון והוא הכוח הפוליטי, כמובן, מלווה בשכנוע, שבלעדיו הוא יקרוס לאורך ימים.
ח. וזאת הדרכתו המתמדת של רבנו הרב צבי יהודה שלא בכוח נצליח ולא בלחץ ולא בקללה וגדופה אלא בעזרת שני ה'אָלֶ"פים': אהבה ואמונה (אגב, גם השלטון לא יצליח במלאכתו במאומה במחשבתו האווילית שתוקפת אותו לפרקים שבכוח הוא יפתור בעיות פנימיות וישנה את פני המציאות)
ט. ודאי עמנו חולה, אבל הוא ניתן להרפא. התרופה אינה פילוגים אלא ריבוי אור, כדי להחזירו אל טבעו הישראלי הטהור. לא רק בשאר המצוות קודמת האמונה למעשים, אלא גם במצות יישוב הארץ. כשם שבשאר מצוות לא השגנו כלום במאזן אימה - כך כל שלבי הציונות, בניין הארץ, שיבת ציון והקמת המדינה וגם יש"ע, לא הושגו במאזן אימה, אלא מתוך רצון פנימי.
י. אך בשביל זה צריך סבלנות, כפי שנאמר לאורו של עולם רבי שמעון בר יוחאי: "להחריב עולמי יצאתם?! חזרו למערתכם!" (שבת לג ב), ומסביר מרן הרב קוק שעולמו של הקדוש ברוך הוא מזדכך לאט לאט, שבינתיים שולטים סדרים מקולקלים, שמהרע והכיעור עצמו יוצא טוב כאשר הוא חוזר וטוב, ולכן "שובו למערתכם", להוסיף עוד חכמה, ואז צאו מלאי רצון מהחיים, ולא כדי לחולל מהפכה פתאומית של חורבן עולם, אלא כדי לשכללו קמעה קמעה (עין איה שם, רעג-רעד).