אפשר לסמוך על צה"ל
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
אפשר לסמוך על צה"ל
[הרב שלמה אבינר]
שאלה: יש תושבים בהתנחלויות שמוטרדים מאד לקראת הבאות בתחום המצב הבטחוני. אין להם אמון בצה"ל. נדמה להם שהצבא אינו עסוק אלא למגן את עצמו ונרתע מלפעול בנחישות ויעילות למען התושבים. בייחוד אחרי היציאה מלבנון, אין להם ערובה שצה"ל לא יפקיר אותם כמו שהפקיר את צד"ל. הם חשים שאין על מי לסמוך, קוראים לאגור מים ומזון, וכן להתארגן באופן עצמאי ברכישת אמצעי לחימה רבים ומגוונים.
תשובה: את כל השאלות האלה יש להפנות לצבא. יש להזמין את ראשי הצבא, להפנות אליהם שאלות נוקבות מה הן ההיערכויות לקראת התרחישים השונים, כמובן, לא לדבר בהתרסה והטחת עלבונות, אבל לא להרפות עד שתתקבלנה תשובות ענייניות.
אני איני איש צבא, ולא לי למסור הערכות בטחוניות, אך כאן השאלה חורגת מזה. לכן יש חובה לומר בצורה ברורה, שכל הטיעונים האלה הם הבלים, סתם לשון הרע והוצאת שם רע. צה"ל לא יפקיר איש ומעולם בעבר לא הפקיר איש! כל דמיון עם צד"ל אינו לעניין. לבנון אינה התיישבות יהודית. היתה החלטה מדינית לצאת, ואת התחייבותנו המוסרית כלפי צד"ל, אנו שוקלים כפי ענייננו. צה"ל לא יפקיר אף יהודי. כדי להציל אזרח אחד, הוא יביא חטיבה שלמה עם טנקים ומסוקי קרב.
ולא רק שיש לצה"ל מוטיבציה לכך, אלא יש לו גם יכולות לקראת כל התרחישים היותר שונים ומשונים, והוא עשה אימונים ברמה גבוהה לכל התרחישים. כל ההטחות האלה הם הבל וסתם לשון הרע. הוצאת שם רע וכפיות-טובה נוראה כלפי צבא שמוסר את נפשו ומסייר יומם ולילה בעומק השטח.
כמובן, הדרג המדיני יכול להחליט על כל שטות, אך אין זה נוגע לצבא. וגם הדרג המדיני, יש דברים שהצבא לא יתן לו להחליט עבורו, והאומה לא תתן לו להחליט. לו יצויר שהיו בממשלה אנשים מושחתים אשר יחליטו להפקיר יהודים, אז בבחירות הבאות הם כבר לא יהיו קיימים. גם אינם מושחתים. ראש הממשלה, בתחום המדיני, עושה טעות חמורה ביותר אבל בעניינים בטחוניים הוא טוב וחזק ואמיץ, ואינו מפחד מאף אחד. בענייני בטחון, הוא עשה.
הדבר הוכח בארוע בצומת יו"ש לפני מספר חדשים, צה"ל הגיב בנחישות ובכשרון רב ובמהירות, והוכיח שהיה מוכן.
באירוע בקבר יוסף אשר בשכם, הופתענו ושילמנו ביוקר, ומאז הפנמנו את הלקח והבנו שהפלישתים שהיו כאילו חברינו בסיור משותף, יכולים להתהפך בן רגע לאויבינו . מאז נערכו שינויים רבים בצה"ל לקראת עימות עם פלישתים.
מה שצה"ל נוהג לפעמים באיפוק מירבי אין זה מתוך חולשה או חוסר מיומנות, זה חשבון צבאי של כדאיות, לא לפתוח במלחמת עולם שלישית על כל חיכוך. צה"ל מגיב באופן נחוש וחזק, בתגובה נחרצת מתוך מדיניות גבורה, אך יש מדרג של שימוש בכוח. באותו אירוע בצומת יו"ש, צה"ל הגיב באופן יעיל ונחוש, והשתלט במהירות על כל הזירה. מסוקי קרב חגו בשמי ארצנו ושדרו איום גלוי, הרבה פעמים איום עדיף על ביצוע. כך גם במשחק שח-מט. לבסוף איימו להפציץ את מפקדת רב המרצחים, ואז כל הפלישתים התקפלו, הם למדו על בשרם, שלצה"ל יש קווים אדומים, ושיש להם מה להפסיד.
גם ההפחדות בדבר תהלוכות בלי נשק הם הבל. אלימות פסיבית מסוג זה אינה חדשה, ויש לצה"ל שיטות מיוחדות ותחמושת מיוחדת לפיזור הפגנות. יש גם מדרג ברור של שימוש בכוח, הכולל הוראות לירות על מנת להרוג.
אנשים שואלים ומה יהיה אתנו ברבע השעה הראשונה עד שצה"ל יגיע? פשוט מאוד, יש תרחישים שלא יתרחשו, לכן אין לשאול מה יהיה. צה"ל אינו פועל בחלל ריק, אלא על יסוד מידע מודיעיני, הן כלפי אויבים מבחוץ הן כלפי אויבים מבפנים. כמובן, יכולה להיות הפתעה ברמה של מפגע בודד, או כמה מפגעים, אבל התנגשות ברמה רחבה, לא תוכל להתרחש בלי שצה"ל ידע על זה מראש.
זו סתם לשון הרע לומר על צה"ל, אנשים ישרים ואמיתיים, שהוא לא יעשה כלום ולא ימסור את נפשו. הוא ימסור את הנפש, לא ייתן לאיש להיפגע, וייכנס לעובי הקורה בכל מצב, ותחת כל שלטון וכל ראש ממשלה שיהיו, מן הימין ומן השמאל, מן האמצע ומן הצדדים.
עד היום הזה לא היה כדבר הזה שיפקירו יהודי, ולא יהיה!
שכמה פלישתים יתנפלו, תמיד ייתכן. לכן יש להתהלך עם אקדח, הן בחול והן בשבת, וגם בירושלים ברחוב המלך גורג'.
אבל הקמת מליציה בלירה, היא הבל. בארוע ברמה מלחמתית, כל האקדחים לא יועילו, לזה צריך צבא. כל האקדחים הם טובים ומשובחים לבטחון השוטף ברמה האזרחית אלא אם כן חוזי המיליציה או ליתר דיוק הוזי המיליציה, רוצים גם לקנות מסוק קרב, העולה חמישים מיליון, שהתורם יקדיש לעילוי נשמת סבו, וטנק לעילוי נשמת דודו. כל זה הבל. אין זה תפקיד שלנו להקים מליציה ולהכין נשק. זה תפקידו של צה"ל, הוא עושה מלאכתו נאמנה וערוך לתרחישים שונים, בישובים, בצירים, ובשטחים הפתוחים, כמו שהוא ערוך על הגבול. כמובן תמיד יכול לקרות מאורע בלתי צפוי. צבא אינו מתימטיקה שהיא מאה אחוז. זה נכון בכל מקום ומקום בגבול. אבל כידוע, לצה"ל יש כושר תמרון נפלא. זו האמרה הידועה: כל תכנית - בסיס לשינוי.
להיזהר מלשון הרע! מתי צה"ל הפקיר יהודים?! תמיד הגן! שמא תאמרו הרי באירוע פלוני צה"ל לא הפגיז את הפלישתים ולא ירה בהם אלא עמד מנגד באיפוק. אך מה זה ענייננו. הרי סוף סוף הבעיה נפתרה. אל תתנו עצות לצה"ל ואל תלמדו אותו דרכי פעולה. אל תארגנו לו את החיים. יש לו שיטות, חלקן גלויות חלקן סמויות. אל תהיה רמטכ"ל. זו צרה צרורה שכל אחד חושב שהוא מבין את הכל בכל נושא. איננו סותמים פיות, ההפך, מותר וטוב לשאול את השאלות הנוקבות. אנו אנשים משכילים הרוצים לשמוע ולהבין. אך הפרחת שמועות שצה"ל לא יעשה כלום, היא מידה רעה, שיש לעשות תשובה עליה. להכניס את הציבור להיסטריה, באמירות חסרות אחריות, כאילו הצבא לא פה, זהו איסור מן התורה של המסת לב אחיו במלחמה.
מאז קום המדינה, אנו במצב של מלחמה עם הפסקות אש. גם מלחמת שלשים השנים ומלחמת מאה השנים לא היו רצופות אלא היו הפסקות ארוכות. ובמלחמה אסור להמיס לב אחיו. "וכל המתחיל לחשוב ולהרהר במלחמה ומבהיל עצמו ועבר בלא תעשה שנאמר" אל ירך לבבכם אל תיראו ולא תחפזו ואל תערצו מפניהם" (רמב"ם מלכים)
איננו מבטיחים ואיננו מנבאים שלא תהיינה בעיות. אין בטחון במאה אחוזים בהתנחלויות ולא בירושלים ובתל אביב, ולא בכל המדינה, ובודאי לא בגלות. בכלל בעולם הזה יש בעיות. העולם הזה אינו לונה פארק. גם בגבול הצפון יש בעיות, וגם יישובי הכנרת ספגו קשות בעבר. ועל כל אלו התגברנו. אין לעסוק בנבואות זעם המגשימות את עצמן, וגם אין לנו נבואות שלא תהיינה בעיות, אך יש לנו נבואות שבע"ה נתגבר ונתחזק.
חזק חזק ונתחזק.