שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

אל תירה על הרבנות הצבאית (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

ש: כיצד להתייחס למכתב הרבנות הצבאית שרב במילואים שיתבטא נגד פקודת השירות המשותף, הרבנות הצבאית והפיקוד הבכיר בצה"ל יודח מתפקידו?

ת: זה רק אם הוא חותם: רב צבאי במילואים, אך אם הוא חותם: רב פלוני, לא יאונה לו מאומה.

ש: ומה בכך שהוא חותם: רב צבאי? אין כבר דמוקרטיה?

ת: בודאי שאין דמוקרטיה בצבא. יש פקודות, מה שנקרא: פו"ש, כלומר פיקוד ושליטה. דמוקרטיה בצבא תביא אנדרלומוסיה וחורבן. ד' אמר ליהושע בן נון: "כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו יומת" (יהושע א יח). אמנם לפי הרמב"ם זה בגלל שהיה לו דין מלך (הלכות מלכים ג ח), אבל הנצי"ב כותב שזה מפני שהיה ראש הצבא. הוא מסביר שבכך הוא מחליש את הצבא, וזה כמו דין רודף כלל ישראל (פירוש העמק שאלה על שאילתות רב אחאי גאון קמב). גם שאול רצה להוציא להורג את בנו יהונתן בגלל שהוא הפר את הפקודה שלא לאכול, אלא שהעם פדאו (שמואל א יד כד-כה). כמובן,היום לא יוציאו אף אחד להורג. גם לא הדיחו קצין בצה"ל על זה עד כה. אבל החוק הזה הוא חוק הגיוני.

ש: אני מבין שמאותה סיבה אסור לחייל במדים להשתתף בהפגנה.

ת: נכון. וכמובן, אם הרב הצבאי רוצה לדבר ביחידות עם כל מפקד, אין בעיה שיבוא במדים.

ש: על פי החוק, מותר לרב צבאי במילואים לבטא דעתו, אם לא יחתום שהוא רב מילואים?

ת: כן. לכן אין בעיה חוקית בארגונים ליבה, צו 1, אחים לנשק, חותם, שלוחמים בעד הטהרה בצה"ל, יישר כחם. ופורום רבנים במילואים, צריך לשנות את שמו לפורום רבנים אוהבי צה"ל או לשם אחר.

ש: ואז כל ביקורת טובה וכשרה? ת: אז זה לא נגד חוקי הצבא, וכמובן יש לבדוק שאין זה נגד חוקי התורה, כלומר הלכות תוכחה והלכות לשון הרע. צריך ביקורת ענינית ואמיתית. אל תירה על הרבנות הצבאית.

ש: ברור.

ת: לא תמיד ברור. לפני שמטיחים ביקורת, יש לראות את התמונה בכללותה. כמו שאמר אחד מאדמו"רי גור: הוי דן את כל האדם לכף זכות - כשאתה דן את כל האדם, ולא רק חלק מן האדם, זה יוצא לכף זכות. יש לראות את כל הדברים הטובים שעושה הרבנות הצבאית בכשרות, בשבת, ובכל מיני תחומים. אפילו בתחום של השירות המשותף, שאמנם הוא מאוד בעייתי, גם שם הרבנות הצבאית עושה רבות כמיטב יכולתה. צריך יושר ואמת בין אדם לחברו.

ש: ואם בכל זאת, העניינים מאוד לא מוצאים חן בעיני הרב הצבאי, זה אומר שעליו לעזוב את התפקיד או לשתוק?

ת: אין להיות קיצוני לכאן ולכאן, ביקורת בונה, זה תמיד טוב, אך אין להגזים. למשל, הג"ר עמיטל זצ"ל, שלא חשוד בדרישת שלטון דעותיו, בכל זאת כאשר הביקורת עליו של אחד הר"מים עברה את הגבולות, אז אמר לו: אני הקמתי ישיבה על הגבעה הזאת, לך אתה והקם לך ישיבה על גבעה אחרת.

ש: אבל אי אפשר להקים צה"ל אחר, יש לנו רק צבא אחד, והוא חייב להיות כשר!

ת: בודאי אתה צודק. יש עדיין הרבה מאוד בעיות קשות ונוראות בשירות המשותף, כמו שגם היו בגירסא הקודמת של השירות הראוי, שאף הוא לא היה ראוי. יש לתקן בכל תוקף. אבל מתוך אהבה ואחוה ושלום ורעות. אנחנו לא אויבים, אנו שייכים לאותו עם. קל וחומר שבצבא הכל חייב להיפתר מתוך אווירה טובה. אכן יצויין שכל הארגונים שעמלים לטהר את צה"ל, עושים זאת מתוך ידידות. נכון שהרבנות הצבאית מתקנת הרבה, אך נשאר עוד הרבה לתקן.

ש: אם כן, יש מקום לביקורת נוקבת.

ת: בודאי. אך תמיד לראות תמונה שלמה וללמד זכות. הרבנות הצבאית היא המרא דאתרא ואין זה דבר קל. ראה מה כתב מרן הרב קוק: "בימי הגאון ר' ליב קאוונער ז"ל, רצו נכבדי קאוונא שיתישב הגאון החסיד ר' ישראל סלנטער ז"ל בקאוונא, וכשבאו לשאול על זה דעת הגאון ר' ליב, אמר להם: אם הוא רוצה לקבל עליו משרה של הוראה, טוב, ואם הוא רוצה לשבת בתור איש פרטי, איני מרוצה בדבר. וכששאלו אותו טעמו, אמר להם, שאפילו הגאון היותר גדול והצדיק היותר נשגב, לא יוכל לעמוד על דעתו של המשועבד להורות לרבים, ולדעת צרת נפשו, כדי לדון אותו לכף זכות" (אגרות הראיה א רצב).

ש: הכל ברור, אסור להשמיץ את הרבנות הצבאית!

ת: גם את הקצינים הבכירים אין להשמיץ. אנחנו מכבדים את כולם, ומעריכים את כולם. הרבנות הצבאית עושה כמיטב יכולתה לטהר את צה"ל ולעזור לחיילים יראי שמים. לא עלינו לדון אותה. אין זה תפקידנו. תפקידנו הוא המערכה הציבורית, כלומר מלחמת התרבות על מה שקורה בצה"ל.וכן המערכה הציבורית אינה תפקידה של הרבנות הצבאית, והתערבות במה שקורה ברבנות הצבאית אינו תפקידנו, אלא תפקידנו הוא המערכה הציבורית על טהרת מחננו.

ש: אבל אם הרבנות הצבאית מטפלת, הכל תקין?

ת: כבר אמרנו שהיא עושה כמיטב יכולתה אך המצב נורא ואיום, ואסור להירדם בשמירה. מנסים להרדים אותנו בתיקון קוסמטי פה ושם, אבל הכיוון הכללי היא חדירת תרבות מקולקלת בצה"ל. כמובן לא רק בצה"ל, אלא גם במשרד המשפטים, במשרד החינוך ובכל מערכות המדינה. הבעיה אינה רק מה קורה בהווה, אלא לאן חותרים, לאן פניה של המדינה מועדות.

ש:מה בדיוק הבעיה?

ת: בתרבות המושחתת שנותנת לגיטימציה לכל יצר ,תחת מסווה של מילים יפות. התרבות הזאת הרסה והורסת את אירופה. יש שם פגיעה חמורה בילודה, בנישואים, לגיטימציה לנישואים של תועבה ועוד ועוד. ויש שרוצים להחדיר זאת בארצנו, ונגד זה יש להילחם בכל תוקף.

ש: להילחם נגד צה"ל?

ת: אנו לא נלחמים נגד צה"ל. אנו אוהבים את צה"ל ומתגייסים לצה"ל. אנו לוחמים נגד הדעות הרעות שמתפשטות בצה"ל. קרא את פקודת השירות המשותף ותראה שיש מגמה לכתחילה לערבב בנים ובנות במה שאפשר.

ש: אבל זו פקודה! ופקודה זו פקודה!

ת: זו פקודה שאינה לכבודו של צה"ל, תפקידו של צה"ל הוא להילחם נגד אויב ולהגן על העם והארץ, ולא לקדם אג'נדה תרבותית כל שהיא.

ש: אבל החילוניים לא מבינים שיש בעיה בערבוב המירבי הזה של חיילים וחיילות, הם חושבים שזה נעים מאוד.

ת: מה שאינם מבינים, ד' ירחם, אך מה אשם בזה כלל ישראל. אגב, יש גם דתיים שמגמגמים בזה. אך האמת היא שגם חילוניים יכולים להבין. בשביל זה אין צורך בתורה, אלא די בבינה טבעית ובמוסר טבעי. היצר שמושך איש ואשה אחד אל השני, שייך לבנין המשפחה, לחום המשפחה, לרומנטיקה העמוקה והחודרת בין איש לאשתו. וילד שגדל בחום הנפשי הזה, שרואה איך אבא ואמא אוהבים אחד את השני, מתפתח בצורה הרמונית ומאושרת. בתרבות הליברלית המושחתת, לקחו את היצר הזה, עשו ממנו עניין של תאוה, סחורה של תאוה, תאוה בין רווקים ורווקות, וגם תאווה בין שני גברים, או תאווה בין שתי נשים, - כל זאת במסווה של מילים יפות וכאילו אידיאליות, כאשר באמת יש כאן רדידות מוסרית מבהילה. זה דבר שגם חילוניים יכולים להבין, אך יש סתימת פיות, אין חופש דעות, כל מי שמתבטא בכיוון זה, מאשימים אותו מיד שהוא פרימיטיבי וחשוך ושאר עלבונות.

ש: הבנתי. לא לוחמים נגד הרבנות הצבאית, לא נגד הקצינים הבכירים ולא נגד צה"ל, אלא נגד הדעות הרעות שמחלחלות בצה"ל מכל החברה מסביב ומהעולם המערבי. אך כיתד להילחם? הרי אין לנו כסף, גם אין לנו כוח פוליטי, כי המפלגות החרדיות לא עוסקות בזה, והמפלגה הדתית-לאומית הולכת בדרך אחרת.

ת: אין כחנו אלא בפינו. יש לחשוף ללא הרף מה שקורה בצה"ל, כמה זה אבסורדי, כמה זה בלתי נסבל. וזה מה שעושים כל הארגונים האלה שמנינו קודם, יישר כחם .ועוד פעם, בלי לפגוע ברבנות הצבאית. לאמת יש כח גדול, האמת תורה דרכה.

ש: אך, בינתיים, כל זה אינו פותר את בעיית החייל הפרטי, ירא השמים, שכופים עליו דברים נגד התורה. האם יתגייס רק למסגרת חרדית?

ת: לכל מסגרת בה יוכל לקיים הלכות צניעות. יבדוק מראש.

ש: מה עדיף, מסגרת צנועה, או מסגרת בה יוכל לממש את הפוטנציאל הקרבי שלו?

ת: ודאי מסגרת צנועה, בלי בנות. יראת שמים זה הדבר הכי חשוב. סוף דבר, הכל נשמע, את האלהים ירא, כי זה כל האדם.

  • פורסם בשאילת שלמה 527

==





































==