אל תיקח כסף ארור (מאמר)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
אל תיקח כסף ארור
[מ"באהבה ובאמונה"]
אל תיקח כסף ארור, אל תקבל כסף מארגונים נוצרים, מיסיונרים, או קשורים למיסיון בכל קשר ישיר או עקיף. ודאי איננו אומרים שאם תקבל כסף, חלילה תתנצר. אבל אחרים יתנצרו. הרי זה כרטיס הכניסה שלהם לעם ישראל כדי לנצר אותו, וכבר בזמנו כתב מרן הרב קוק (אגרות הראיה חלק ד עמ' עד) שאין זה מן היושר לקבל מנוצרים תרופות אף במקרים של פיקוח נפש, כי עקב זה נפתח השער לנצר יהודים אחרים.
אנו מכירים אותם היטב, ואם אינך מאמין, אנא חפש קישורים באינטרנט ותיווכח.
אנו מכירים אותם כבר אלפיים שנה. בהתחלה רצו לנצר אותנו, וכיוון שלא הצליחו, ניסו לרצוח את עמנו, אך גם זה לא צלח; אז ניסו לגרש ולרסק, וד' הצילנו מידם; אז החליטו לרדוף ולהשפיל. כיוון שכל אלה לא עלו יפה, החליטו לכבוש אותנו בכסף, ואז החל מסע צלב הכסף. זו שיטתם החדשה. בדוק באינטרנט.
בראשית שיבת ציון, נזעקו המוסלמים והנוצרים גם יחד. אמרו המוסלמים: להרוג! אמרו הנוצרים: לחבוק ולחנוק. זו שיטתם.
אכן מלחמה ארוכה יש לנו עם האלילות, מזמן אברהם אבינו ועד היום הזה. וכבר ביאר הרמב"ם במורה-נבוכים שכל התורה כולה היא אומר אחד: מלחמה בעבודה זרה. ובה אנו הולכים ומנצחים ועבודה זרה הולכת ונעלמת. אמנם נותרו עובדי עבודה זרה רבים במזרח הרחוק, אך לעת עתה הם אינם מהווים איום רציני. לא כן הנצרות, שכוללת שני מיליארד משתייכים.
אמנם רשמית הנצרות אינה עבודה זרה, ואם תשאל נוצרי הוא יכחיש בתוקף. אבל אם תשאלהו:
- האם הנך מתפלל לישו הנוצרי?
- ודאי, הוא ישיב.
- אם כן, הנך מתפלל לבשר ודם, האין זו עבודה זרה?
- לא, הוא יסביר, האדם הזה אינו אדם, הוא אל, אל מאל. אור מאור.
- אם כן, ודאי זו עבודה זרה.
הפיכת אדם לאל – באיזה שם נקרא לזה אם לא אלילות?!
איננו דנים כאן האם על פי ההלכה, עבודה זרה בשיתוף – כלומר עבודת האל ועוד משהו – נכללת באיסור עבודה זרה לגוי. לפי הרמב"ם – כן, ולשיטה אחת ברבנו תם – לא. אבל לנו, זו ודאי עבודה זרה. בוא וראה שבספרי הלכה, הנוגעים לחיינו, שולחן ערוך או קיצור שולחן ערוך, יש פירוט הלכות עבודה זרה. אם כן, במי מדובר. זאת ועוד, פעמים רבות מוזכר בפירוש הצלב, המכונה אצלנו "שתי וערב".
אנו לוחמים נגד האלילות, והדת הנוצרית לוחמת נגד התורה בכל דרך אפשרית, גלויה או סמויה. המיסיון שופך כל שנה בארצנו מאות מיליוני דולרים כדי לרכוש את אמוננו ולפרוץ את הדרך ללבבנו, הן באופן ישיר, הן דרך ארגונים יהודיים.
יש בארץ אלפי מיסיונרים במשכורת, ועשרות אלפים בהתנדבות, הנמצאים בכל מקום אפשרי, ומחופשים בכישרון רב: לרב חב"דניק, הנותן שיעור תנ"ך לנשים, לסגן אלוף חובש כיפה סרוגה שהתגורר בגוש קטיף, ועקב כך סולק מן הצבא, עתר לבג"ץ והפסיד; לזוג לאומי דתי מיסיונרים, בן בישיבה תיכונית, מיסיונר קטן, בת באולפנא, מיסיונרית קטנה. כל זה כדי לשבור את הקרח. אם לא כן, איך אפשר להסביר למה כשהם נותנים למחלקת הרווחה כסף עבור מסכנים זה מותנה בכך ששמם וכתובתם של המוטבים יועברו אליהם...
לכן, רבנים אסרו, גדולי ישראל אסרו, הגאונים הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו אסרו, בית דין העדה החרדית אסר, בית דין חב"ד אסר ועוד.
אסור בתכלית האיסור! ובכל זאת יש שמקבלים, כי כסף מושך, כי הכסף יעוור עיני חכמים, ויסלף דברי צדיקים. אם אינך אומר מיד "לא!" אתה נגרר ונופל בפח.
ומעשה שהיה כך היה. לפני שלושים שנה, ניגש אלי אדם נחמד מאמריקה, הודיע לי שהוא יכול לאסוף דולר אחד לשנה מחמישים מיליון אנשים בגלל קרבת ישיבת עטרת כהנים - עטרת ירושלים - להר הבית ולמקום המקדש. הוא שאלני אם אני מסכים. יודעים מה השבתי לו?
- במילה אחת: לא!
אגב, אותו אמריקאי ועוד רבים כמותו באמת אוהבים את ארץ ישראל, את עם ישראל, ואת מדינת ישראל. הם באמת עוזרים הרבה ברמה הפוליטית, אבל הם גם אוהבים את נשמתנו, ורוצים להעבירה אליהם. לכן, עם אותם נוצרים, פוליטיקה – כן, עסקים – כן. חברות – לא, כסף – לא.
כי הם אויבי נשמתנו, אויבים בנשמה.
- פורסם בשאילת שלמה 291